שיעורים, הרצאות ודברי תורה מצולמים.
242 פריטים
3:02
פרשת נח
המבול ומגדל בבל כשני קצוות: אנרכיה מוסרית שבה כל אחד לעצמו, מול אחידות כפויה שמוחקת את האדם. בעקבות הרב זקס — והאיזון שמציעה היהדות בין היחיד לקהילה.
3:08
פרשת בראשית
מדוע פותחת התורה בבריאה ולא בהוכחת מציאות הבורא? מניתו מלמד שהמעשה הראשון הוא צמצום — פינוי מקום לאחר — ולכן הפתיחה אינה פילוסופית אלא מוסרית.
4:06
פרשת לך לך
מדוע חוברו הסוכות דווקא לחג האסיף? הרשב"ם רואה בכך ניגוד מכוון שמרסן את "כוחי ועוצם ידי", והרב בוארון רואה דווקא המשכיות מסוכת השדה — ושניהם מגיעים להודיה.
3:00
פרשת וילך
הברית בערבות מואב נכרתה בלי אש ועשן — עבודה יומיומית במקום מעמד גדול. וכך גם ראש השנה, מועד בלי עוגן חקלאי או היסטורי, שאינו אומר "זכור" אלא "הכר במה שמתרחש עכשיו".
3:59
פרשת ניצבים
מהו הבסיס הרעיוני של התשובה — כיצד ייתכן שאדם פותח דף חדש? השפת אמת קושר את תשובת היחיד לכלליות ישראל: תמיד יש עוגן, ספינת אם שאליה אפשר לשוב.
4:37
פרשת כי תבוא
"ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה" — מה השתנה דווקא עכשיו? שתי תשובות: הניצחון הראשון בכוחות עצמם, והמעבר מניסים אקראיים אל שיטה סדורה, התורה.
4:35
פרשת כי תצא
פרשת כי תצא היא אוסף המצוות הגדול ביותר, וללא סדר נושאי גלוי. הרמב"ן, הרד"צ הופמן והמחקר על רשתות וקטגוריות — ומה מאחד בכל זאת את כל הדינים הללו.
5:45
פרשת עקב
"היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים" — המצוות בגלות כתרגולת לשימור. אלא שגלות של אלפיים שנה הפכה את התרגולת ליצירה רוחנית מלאה, ומה המשמעות לימינו.
4:38
פרשת דברים
הרמב"ם מונה איסור לפחד במלחמה — כיצד אפשר לצוות על רגש? ההבחנה בין שלב ההתארגנות, שבו "הירא ורך הלבב" שב לביתו, לבין שעת הקרב שבה אסור לאדם לרפות את עצמו.
1:57
פרשת מטות
הלויים לא קיבלו נחלה נפרדת אלא ערים בתוך כל שבט — נבדלים מן העולם אך לא מן העם. שיעור על תפקידם של חכמים ומחנכים להיות מעורבים ולא מסוגרים.
3:29
פרשת פינחס
רבי עקיבא מזהה את המקושש כצלפחד — ורבי יהודה בן בתירא נוזף בו. מולו משה מבקש שייכתב חטאו במפורש. מתי נכון לפרסם ומתי עדיף לשתוק, ולמה דווקא דיוק עדיף על שמועה.
4:15
פרשת נשא
קורבנות הנשיאים בחנוכת המשכן לא נצטוו — זה היה מהלך מתואם של ההנהגה השבטית שחשה את מעמדה נשחק. משה נזקק פעמיים לציווי מפורש כדי לקבלם, וההדים יגיעו עד קורח.