נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

רציתי להגיד לך תודה! (חג הסוכות תשפ''ו)

מדוע חוברו הסוכות דווקא לחג האסיף? הרשב"ם רואה בכך ניגוד מכוון שמרסן את "כוחי ועוצם ידי", והרב בוארון רואה דווקא המשכיות מסוכת השדה — ושניהם מגיעים להודיה.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

הנה הגיע חג הסוכות והשאלה המתבקשת היא כמובן מדוע אנחנו יושבים בסוכה והתשובה הפשוטה והברורה ביותר היא מה שנאמר בתורה בספר ויקרא בפרשת אמור בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציא אותם מארץ מצרים כן כאשר עם ישראל יצא ממצרים והלך במדבר הם ישבו בסוכות יש מחלוקת תנאים האם זה סוכות ממש או ענני כבוד אבל בסופו של דבר הסוכות זה מה שליווה את בני ישראל בצאתם ממצרים ובהליכתם במדבר זה ההסבר הפשוט אבל שאנחנו קוראים גם על חג הסוכות בספר דברים אנחנו רואים שהתורה שמה מחברת את הסוכות עם האסיף עם חג האסיף וכתוב שם ככה חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באוספך מגורנך ומעקבך.

האסיף הוא כמובן חקלאי של החקלאי שאוסף בסוף הקיץ את הפירות ואת כל הדברים ושמח מאוד מסגירת העונה וזה חג מאוד מאוד יפה של הודעה להשם אבל איך זה קשור אל הסוכות וזאת שאלה מעניינת מה איך התורה חיברה את זה ועל זה ניתנו שני הסברים שאני רוצה לספר לכם עכשיו הסבר אחד הוא ההסבר של הרשבם נכדו של רש"י והנה מה שהוא כותב הוא כותב ככה, בעת שאתה אוסף את תבואת הארץ ובתיך מלאים כל טוב, דגן, תירוש ויצער, סחור, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר 40 שנה בלא ישוב ובלא נחלה.

מתוך כך תיתן תודה למי שנתן לך נחלה ובתים אלים כל טוב, ואל תאמר בלבבך, כוחי ועוצם ידי, עשה לי את החיל הזה. לפי הסבר הרשב"ם בעצם החיבור של סוכות וחג האסיף הוא חיבור של דיסונאנס. האסיף הוא דווקא הודעה על כל טוב, על הבתים, על מה שיש לנו, על ההצלחה החומרית, השפע, על זה שטוב לנו ואנחנו מודים על זה לקדוש ברוך הוא. אבל אדם יכול לבוא ולהגיד כמובן כוחי ועוצם ידי, אני עשיתי את הכל, לא מעניין אותי משום דבר, הכל בזכותי, לא בזכות סביבתי, לא בזכות חברתי ולא בזכות הקדוש ברוך הוא.

ועל זה הוצמד חג האסיף לחג הסוכות כדי להזכיר לנו לא לא זה לא כוחך ועוצם ידך נדרשת פה גם סיעתא דשמיא נדרשת פה גם את סיועו של הקדוש ברוך הוא זה הסברו של הרשבם הרב מרדכי ברופרקי מועדות חיבר את זה במקום אחר לגמרי לפי דבריו הישיבה בסוכות בתקופת האסיף דווקא הייתה תופעה טבעית ומובנת מאליה הוא מסביר שדרכם של החקלאים לשבת בסוכות במי הסעיף שכן השדות והקרמים רחוקים מהבית לפי כך בבו ימי האסיף יוצאים מן הבית ומקימים סוכה בקרם ושועים בימים ריבים במשך חודשי הקיץ והחום כאשר מסתיים האסיף אומר הרב בואר הם חוגגים את חג האסיף באותם הסוכות עצמם שבהם גרו כל במשך כל ימי עבודתם אז אצל הרב בואר החיבור הוא דווקא הרמוני זאת סוכת האסיף, זאת לא סוכת מצרים, זה בעצם סוכת האסיף רחבה לס סוכת מצרים יצרה לה איזה טרנספורמציה של הודיה.

כך אוכך, גם לפי ההסבר הדיסוננטי וגם לפי ההסבר ההרמוני, סופו של חג הסוכות, החג השמח הזה הוא בהדעה, בהודעה לקדוש ברוך הוא על הטוב שהוא נתן לנו ועל הציפייה שלנו גם להמשך שנה טובה ובשורות. טובות לכולנו, לכל עם ישראל. חג שמח.

מאמר ספר בראשית

לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות

פרשת לך לך

אחד המוטיבים המרכזיים בחייו של האיש המאמין הוא קיומו של גמול – שכר ועונש – הניתן על ידי ה'. הדבר נוסח היטב על ידי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, אשר קבע את האמונה בקיומם של שכר ועונש כאחד מי"ג…

מאמר ספר בראשית

לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם

פרשת לך לך

בציווי הפותח את פרשתנו "לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" רואה המדרש את אחד מהניסיונות שניסה ה' את אברהם. ואולם עמדה זו אינו פשוטה כל עיקר, שכן זכות הראשונים במסע לארץ כנען…