אחד המוטיבים המרכזיים בחייו של האיש המאמין הוא קיומו של גמול – שכר ועונש – הניתן על ידי ה'. הדבר נוסח היטב על ידי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, אשר קבע את האמונה בקיומם של שכר ועונש כאחד מי"ג עיקרי הדת: "כי הוא, השם יתברך, נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה, וכי השכר הגדול העולם הבא, והעונש החזק - הכרת".
לדעת רובם של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים, קיומה של בחירה חופשית של האדם הינו תנאי להתקיימותם שכר ועונש. אם האדם נכפה על ידי גורם כלשהו לבצע בחירה מסויימת – אין מקום להטיב לו או לענוש אותו. במובן זה, יש לראות את העונש כמחיר המשולם על בחירה שגויה: "שברת – תשלם".
הציר "בחירה – גמול" הינו ציר מרכזי ביותר ביהדות. הוא מבוטא באופן ברור בתורה שבכתב – "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעיתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו... ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה... אף אני אעשה זאת לכם..." (ויקרא כו), וקיבל, כמובן, ביטוי נרחב בתורה שבעל פה וגם בהגות הדתית שלאחר מכן.
ציר מרכזי זה של "בחירה – גמול" מוטמע היטב בחייו ובאינטואיציה של האדם המאמין, עד שלעיתים חומק מאיתנו ציר אחר, והוא - "בחירה – מחיר". יש מחיר לכל בחירה ולכל החלטה, ובחירה בדרך מסויימת ולא בדרך אחרת גובה מחיר מהאדם שבחר ללכת בה: בחרתי לעסוק בספורט והדבר בא על חשבון זמן איכות עם המשפחה; השקעתי זמן רב בילדים ושילמתי מחיר כבד בקריירה האישית שלי. בשונה מהציר "בחירה – גמול", ציר זה של "בחירה - מחיר" אינו שייך לעולם המושגים של טוב ורע (בחירה טובה ורעה), אלא לעולם היקר - זול ("שילמתי מחיר כבד על הבחירה").
בחשיבה הדתית, הציר "בחירה – מחיר" נמצא בדרך כלל בצילו של אחיו הגדול "בחירה – גמול" מהטעם שהוא פעמים רבות אינו נמצא במישור הנורמטיבי אלא במישור החווייתי. כאשר האדם הדתי נדרש לבצע בחירה, הוא נבחן במבחן התוצאה, ועל כך הוא יקבל שכר. אך מה באשר לקשיים שליוו אותו במסגרת אותה דרך, וההתלבטויות או המחירים ששילם בעודו צועד בדרך הנכונה? גם אם, כך נניח, שאין הם משתקללים במסגרת השכר והעונש - האם יש להם מקום? ומהו? בעיני, התעלמות ממחירים אלו תהווה החמצה גדולה, משום שחלק ניכר מחיים האדם, וגם מחיי האדם הדתי, נמצא דווקא במישור זה, של אותן בחירות שנבחרו והחלטות שנתקבלו, גם בעולמנו הדתי, אשר גבו מחיר יקר. דווקא מתן הד וביטוי למחירים אלו יסייע, יתמוך ויעודד את כל הצועד בדרכו-שלו במילוי צו ה'.
דברים אלו מתאימים מאד לספר בראשית שרק לאחרונה החלנו לקרוא בו. סיפורי האבות שבספר בראשית הם הזדמנות נהדרת ומרתקת להתבונן על מחירה של בחירה דתית, שכן במסגרת סיפור חייהם של האבות מתייחסת התורה באופן ברור למחיר ששילמו האבות בבחירתם לחיות חיים אלו. הדבר יפה ומפתיע, שכן התורה ביכרה דווקא את הדיון בשאלת המחיר ששילם המאמין על פני הדיון בשכר שהוא קיבל.
אברהם אבינו הוא אות ומופת לבחירה דתית שגבתה מחיר. נבחן לרגע את קשריו של אברהם עם סביבתו ונגלה שכולם רוויי פרידות: אברהם עזב את בית אביו ואת משפחתו לטובת ארץ זרה. אברהם נפרד מלוט בן אחיו. הוא גם נפרד מהגר ומישמעאל. הוא נצטווה להיפרד מיצחק בנו ולהעלות אותו לעולה – דבר שנמנע בסופו של דבר, אך לא מנע, ככל הנראה, קרע בינו לבין יצחק בנו ושרה אשתו, שלא נקרא על מפגש ביניהם לאחר העקדה. והוא גם שילח את בני הפילגשים. הוא נפרד מכולם.
אברהם היה מהפכן. הוא שינה את העולם. הוא החל לקרוא בשם ה' והיווה את החוליה הראשונה ביצירת עם ישראל. אין ספק שהוא קיבל על כך שכר – שהרי התורה מעידה "שכרך הרבה מאד". אך היה מחיר יקר לדרך מהפכנית זאת, מחיר שהתורה היטיבה לפרטו: פרידות קשות שנעשו לטובת קידום המהפכה. לכל בחירה יש לא רק גמול אלא גם מחיר.
