מהמבול למגדל והפתרון היהודי (פרשת נח תשפ"ו)
המבול ומגדל בבל כשני קצוות: אנרכיה מוסרית שבה כל אחד לעצמו, מול אחידות כפויה שמוחקת את האדם. בעקבות הרב זקס — והאיזון שמציעה היהדות בין היחיד לקהילה.
תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)
בפרשת השבוע שלנו, פרשת נוח, אנחנו קוראים על שני סיפורים משמעותיים על בראשה של האנושות, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. לנראים סיפורים שונים לחלוטין, אבל הרב יונתן זקס מלמד אותנו שאלו שני צדדים של אותם מטבע. ובואו נספר את הדברים. אז ככה, נתחיל דווקא במגדל בבל. תורה מספרת וי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויאמרו אב נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים ונעשה לנו שם פנפוץ על פני כל הארץ הכל נשמע ממש נהדר שיתוף פעולה אחדות סדר מעולה אבל אז באה התגובה האלוקית וירד השם לראות את העיר ובסוף בלל את שפתם מדוע מה הייתה בעיה מה היה החטא בבנייה הזאת של מגדל בבל רב יונתן זקס מסביר שהביתה לא הבעיה לא הייתה במגדל עצמו.
הבעיה הייתה במה שעמדנו מאחוריו, באידיאולוגיה, במוטיבציה, שפה אחת ודברים אחדים. וזאת בעיה, זאת אחידות כפויה. זאת חברה בעצם שבה כולם חייבים לחשוב אותו דבר, לדבר באותה שפה, לצייט לאותו שלטון. זאת האידיאולוגיה. זאת כבר לא, זה כבר לא שיתוף פעולה. זאת שליטה טוטליטרית. מגדל בבל אתדבריו של הרב זקס מייצג עולם שבו הקולקטיב מוחק את האדם אין חירות אין שונות אין פנים אנושיות אם ככה נלך לקיצוניות השנייה אז נלך לאינדיבידואליזם טהור כל אחד יעשה מה שהוא רוצה מה שבא לו אין בכלל הם הם אחידות מסוימת או סדר מסוים אלא אינדיבידואליזם טהור וזה סיפור דור זה סיפור המבול שם התורה מספרת דור של חמס, של אלימות, של אנשים שכל אחד חושב רק על עצמו ותישחט הארץ לפני האלוהים ותמלא הארץ חמס.
זה עולם של אנרכיה מוסרית. כל אדם לעצמו, בלי ערבות הדדית, בלי אמון, בלי אמון, בלי צדק. חברה שבעצם אין בה כלל, יש בה רק יחידים. וגם את הדבר הזה אי אפשר להשלים. והגיע סופו והמבול א א מח במפעו. אז ובעצם שני הקצוות האלה גם של המבול וגם של מגדל בבל שניהם מביאים לחורבן פתרון כאן נכנסת לתמונה היהדות וזאת הבשורה שלה הלל הזקן ניסח את זה בצורה מאוד יפה אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני כלומר החיים דורשים איזון גם אחריות אישית אבל גם אחריות חברתית היחיד והקהילה שניהם חיונים היחיד חשוב, הקהילה לא יכולה למחוק אותו ולדרוס אותו, אבל היחיד כשלמו בלי קהילה, גם לא אין הצדקה.
וזו זה האיזון וזאת המתנה של היהדות לעולם. שילוב מאוד יפה בין חירות האדם לבין האחריות האדית שבונה חברה אנושית צודקת, חברת מופת. שבת שלום. am