בראשית ברא א-להים את המקום לאחרים (לפרשת בראשית תשפ''ו)
מדוע פותחת התורה בבריאה ולא בהוכחת מציאות הבורא? מניתו מלמד שהמעשה הראשון הוא צמצום — פינוי מקום לאחר — ולכן הפתיחה אינה פילוסופית אלא מוסרית.
תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)
מדוע התורה מתחילה בפרשת הבריאה? הרי אם המטרה של התורה היא ללמד אותנו על הקדוש ברוך הוא, על אלוהים, למה היא לא מתחילה במשפט שמוכיח את מציאותו של הקדוש ברוך הוא? משהו ברור, פילוסופי, כזה שאפשר להעמיק בו. הנה יש אלוהים וזאתי ההוכחה. וככה באמת מתחיל הרמב"ם את ספר משני תורה שלו. בדיוק בדברים האלה, במציאות הקדוש ברוך הוא, בהכרת הקדוש ברוך הוא, וכולי וכולי. אבל התורה לא עושה את זה והתורה בוחרת בדרך אחרת היא דווקא מדברת על הבריאה בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ והשאלה הזאת הטרידה לא מעט עוגים לאורך ההיסטוריה מהמדרש ומאוחר הרבה הרבה עד ימינו ואחד מההוגים המאוחרים הרב יהודה לאון אשכנזי הידוע בחינויו מניתו נתן תשובה מרתקת כי הוא מסביר שהסיפור הזה של של הבריאה הוא לא רק פתיחה קוסמולוגית שלך הכל התחיל אלא בעיקר שיעור מוסרי.
התורה לא באה לעשות לנו שיעור בפילוסופיה. היא באה לעצב אותנו כבני אדם ולהנחיל לנו ערכים. כי מה אנחנו לומדים מהסיפור הבריאה? מניתו מסביר שהמעשה הראשון של של הקדוש ברוך הוא הוא צמצום, הוא נתינת מקום. הקדוש ברוך הוא שהוא מוחלט ואינסופי כביכול מצמצם את עצמו מפני מקום כדי לאפשר כדי לאפשר לעולם להתקיים. פעולה הזאת היא יותר מפעולה מסתם החלטה טכנית. כי המעשה הראשון של נתינה, של ויטור, זה הדבר הראשון שמוזכר בתורה.
וזוהי פתיחה מדהימה לכל גישה מוסרית. זה לא רק מי הוא הקדוש ברוך הוא ואיפה הוא, אלא בעיקר מה הוא עושה. ומה הוא עושה? הוא נותן מקום לאחרים להתחיל להיות. בואו נחשוב על זה ככה. שאנחנו נמצאים בחדר מלא אנשים, מה מתרחש בלב שלנו? האם אנחנו תופסים כמה שיותר מקום או מפנים מקום לאחר? האם אנחנו רק מדברים או גם מקשיבים? והקדוש ברוך הוא מלמד אותנו לתת מקום לכבד את נוכחותו של האחר.
ככה זה גם מהורשמול הילד שלו בגן והילד לומד לצייר והשולחן מלא ניירות ואפררונות וכל מה שצריך יש בלאגן שלם ועכשיו ההורה יכול לבוא ולהגיד בוא נעשה סדר ומספיק עם זה או שהוא יכול לבוא והוא יגיד זה לא מתאים לי זה לא מתאים לבית שלי לא מתאים לאיפה שאני נמצא אבל באותה מידה הוא יכול להגיד לא אני עכשיו לא במרכז הוא מפנה מקום לילד שלו לצמוח הוא מביט מהצד מאפשר ליצירה להתקיים וככה גם אנחנו מול סביבתנו בזוגיות בחברות בקהילה נתינת מקום היא חלק גדול מהאמונה.
היא לא רק תכונה של הקדוש ברוך הוא, היא דרך חיים שאליה הקדוש ברוך הוא קורא לנו. אז התורה אם ככה לא מתחילה בהוכחות מתמטיות לקיום הקדוש ברוך הוא, מתחילה בהכרזה מוסרית. אמונה היא קודם כל היכולת לתת מקום, להכיר בקיומו של האחר ולכבד אותו. ספר בראשית מלמד אותנו עם ככה שיעור מעשה לחיים להיות במצב של נתינה ולהיות במקום שבו גם אנחנו נוכל לצמוח אבל גם אחרים יוכלו גם הם לצמוח.
שבת. שלום. M.