לפרסם או לא לפרסם? (לפרשת פנחס תשפ''ה)
רבי עקיבא מזהה את המקושש כצלפחד — ורבי יהודה בן בתירא נוזף בו. מולו משה מבקש שייכתב חטאו במפורש. מתי נכון לפרסם ומתי עדיף לשתוק, ולמה דווקא דיוק עדיף על שמועה.
תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)
בפרשת השבוע שלנו, פרשת פנחס, באות בנות צלופחת אל משה ומספרות לו על אבא שלהם. אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העידה הנועדים על השם בעדת קורח, כי בחטו מת ובנים לא היו לו. ובעקבות החוק שלפיו והבנים רק הם יורשים את אביהם הוא עוד בנו צלוף חד. למה יגרה השם אבינו מתוך משפחתו? כי אין לו בן. והקדוש ומשה שואל את הקדוש ברוך הוא באמת הקדוש ברוך הוא משנה את החוק וקובע איש כי ימות ובין לו וותרם את נחלתו לביתו עד כאן זה המחלוקת זה השאלה וזאת התשובה אבל שאלה מעניינת כמובן זה מי היה צלופחד ועל זה אומרת הגמרא במסכת שבת מקושש זה צלופחת צלופחת זה
אותו בן אדם שקראנו עליו א א לפני כן א שעל בן אדם שהיה כושש עצים במדבר בשבת ודינו נגזר שירגם באבנים והוא ימות והתורה לא סיפרה מה ה מי זה ומזהים אותו עכשיו כצלוף חד אבל פה יש משהו מעניין רבי עקיבא הוא זה שזיה את זה שהמקושש זה צלוף חד לו רבי יהודה בן בתרע עקיבא בין כך ובין ככה אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך אתה רואה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לא אתה מוציא להזל אותו צדיק כלומר אומר רבי יהודה בן בתרע לרבי עקיבא למה אתה מספר מי זה צלופך התורה לא אמרה תומרה אמרה ו איש מקושש אז אם התורה לא אמרה למה
אתה מנסה כן להגיד את זה אם אתה צודק אבל התורה לא ביקשה להגיד את זה ואם אתה לא צודק אז אתה ממש מוציא לעז בן אדם שבכלל לא עשה את זה כלומר למה אתה חוסף דברים שהתורה לא רוצה לחסוף זה מצד אחד מצד שני בפרשה שלנו אנחנו קוראים על אמ א אם א סיום תפקידו של משה רבנו ועל כך שימצא לו מחליף ועל כך שהוא לא יכנס לארץ ישראל בגלל אותו חטא של מי מריבה כתוב ככה ויאמר השם אל משה על ההר העברים הזה הוא רואה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראית אותה ונאספת עלמך גם אתה כאשר נעסף אהרון אחיך אבל התורה מספרת גם
למה כאשר מריתם פי במדבר צין במריבת העדה להקדישני במים לעניהם הם מי מריבת קדש מדבר צין.
התורה פה מספרת מספרת את החטא, מספרת את הכל אבל זה משהו מאוד מאוד מעניין. ביקש משה שיכתב סירחונו, שיכתב החטא שלו. למה הוא ביקש? שלא יאמרו אפו מן הממרים היה, שלא יגידו שהוא לא נכנס בגלל חטא אחר, בגלל שהוא לא רצה להיכנס, בגלל שהוא לא האמין בקדוש ברוך הוא, שיכניס אותם לארץ ישראל כמו א א המרגלים, כמו חטא המרגלים או כמו דברים כאלה. אלא הוא ביקש שיכתב סיר חו.
וזה מסר מאוד מאוד מעניין. מי שחטא ויודע שחטא רוצה שיכתב, רוצה שיהיה מדויק, עדיף שיהיה מדויק ויהיה כתוב מה שהיה מאשר לא יהיה כתוב ויריצו עליו שמועות שלא נכון. זאת אומרת איפה שכבר ידוע שאתה לא בסדר, עדיף לך שיהיה ברור. תשלם את המחיר. ידעו מה עשית, אבל ידעו גם שזה מה שעשית ולא משהו אחר. איפה שלא ברור שעשית, אין שום סיבה שיוציאו עליך לז ויגידו שאתה לא בסדר.
שבת. שלום.