שיעורים, הרצאות ודברי תורה מצולמים.
39 פריטים
2:49
פרשת ויחי
יוסף הציל את המשפחה כולה — ודווקא הוא אינו מקבל את ההנהגה. שמות בניו, "נשני" ו"הפרני", מספרים את סיפור ההיטמעות, ויעקב מציל את בית יוסף דרך אפרים ומנשה.
2:34
פרשת וישלח
"ויחן את פני העיר" — יעקב תיקן מטבעות, שווקים ומרחצאות. תשתית כלכלית וחברתית אינה עניין טכני אלא תנאי מוקדם לחברה מוסרית, ורק מתוכה אפשר לעלות מעלה.
2:48
פרשת וישב
אם יוסף היה כה מוכשר, מדוע נדרשו לו 13 שנה? מסע בשלושה שלבים — מבית פוטיפר, דרך בית האסורים ועד תוכנית הכלכלה לפרעה — שבו הכישרון לומד לצרף אליו את הזולת.
3:42
פרשת וירא
בעקדה יש שני קולות: הציווי להקריב והקריאה לעצור. "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה" מלמד שברגליים הוא הלך, אך בלבו לא חדל להתפלל — אמונה שהיא דו-שיח ולא ציות עיוור.
2:58
פרשת חיי שרה
בזמן שאברהם עובר את העקדה, נחור אחיו מגדל בשלווה שנים עשר בנים בחרן. מה עושים כשהדרך הנכונה ארוכה יותר, ומישהו אחר משיג יותר בפחות מאמץ?
3:24
פרשת לך לך
"במה אדע כי אירשנה" אינה בקשת הוכחה אלא בקשה למסד את הקשר — כפי שהברכה לנח הפכה לברית. אברהם מבקש להפוך הבטחה למחויבות הדדית, וממנה נולדת ברית המילה.
3:02
פרשת נח
המבול ומגדל בבל כשני קצוות: אנרכיה מוסרית שבה כל אחד לעצמו, מול אחידות כפויה שמוחקת את האדם. בעקבות הרב זקס — והאיזון שמציעה היהדות בין היחיד לקהילה.
3:08
פרשת בראשית
מדוע פותחת התורה בבריאה ולא בהוכחת מציאות הבורא? מניתו מלמד שהמעשה הראשון הוא צמצום — פינוי מקום לאחר — ולכן הפתיחה אינה פילוסופית אלא מוסרית.
4:06
פרשת לך לך
מדוע חוברו הסוכות דווקא לחג האסיף? הרשב"ם רואה בכך ניגוד מכוון שמרסן את "כוחי ועוצם ידי", והרב בוארון רואה דווקא המשכיות מסוכת השדה — ושניהם מגיעים להודיה.
6:22
פרשת ויגש
"לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוהים" — יוסף כותב מחדש את עברו. הרב זקס בעקבות רוטנברג, פרנקל, בק וסליגמן: אי אפשר לשנות את מה שהיה, אפשר לשנות את הסיפור שבתוכו הוא עומד.
3:19
פרשת מקץ
פתרונו של יוסף לחלום פרעה נראה מובן מאליו — ואינו מובן מאליו כלל. התפיסה שהסבל הוא בעיה לפתור ולא גזירה להשלים איתה היא חידוש יהודי על זמן, קדמה ואחריות.
2:45
פרשת וישב
"ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". בעקבות הרב שטיינזלץ — אין מנוחה בעולם הזה מפני שהוא עולם של תנועה, של שאלות ושל ספקות, והמנוחה שמורה למקום אחר.