משנה למלך מצרים, זר במשפחה (לפרשת ויחי תשפ''ו)

אחד הרגעים המרגשים בספר בראשית הוא הרגע שבו יעקב אוסף את כל בניו כדי לברחם ולצייר את עתיד משפחתו. אבל מה שמפתיע אולי יותר מכל הוא שהאדם שהציר את המשפחה כולה יוסף אינו זוכה בתפקיד המנהיגותי המרכזי. הפרשה מגלה לנו שהשרבוית עובר דווקת ליהודה ולנו נשאר לשאול מה יראה שם? מה בדיוק החמיץ יוסף? מדוע בחר יעקב שלא להעניק לו את ההנהגה? בואו נחזור רגע לתחילת סיפורו של יוסף. יוסף הוא חלום שהתגשם.

הוא צעד מבור השומם עד ארמון המלוכה דרך שנים של עבדות ומאבק והפך למשנה למלך מצרים לדמות המרכזית בעיצוב גורלם של מיליונים. אבל כאן וצה גם הטעות הגדולה. יוסף חי בתוך עולמה של מצרים ותוך כדי הגדולה וההצלחה שהשיג התרחק מבית אביו. יוסף התחתן עם אוסנת בת כהן און המצרי והוליד שני בנים שהשמות שלהם מספרים לנו סיפור. הבן הבכור נקרא מנשה כי נשני אלאים את כל עמלי ואת כל בית אבי נשני להשקיח יוסף עצמו בחר בשכחה הזו בהנחת מסא ההיסטוריה המשפחתית מאחוריו השני אפרים כי הפרני אלאים בארץ אני מסמל פריחה חדשה בארץ זרה שמות אלו הם יותר מסתם שמות הם עדות לתהליך שבו יוסף נטמע בעולם המצרי

כאשר משפחת יעקב מגיעה סוף סוף למצרים יוסף מציג את עצמו בראש ובראשונה כשלית מצרים לא כחלק מהמשפחה ומצווה מערו ועלו אל אבי כמר בנך יוסף שמני אלאים לאדון לכל מצרים יוסף מספק למשפחתו כלכלה ושפע אבל השפע הזה לא מספיק כדי לקרב הוא מחייה אותם לחם לפי התרחק בין יוסף לביתו גאוגרפי ורגשי נשאר בעינו יעקב בתבונתו הרבה מזהה את הסכנה הוא מבין כי הצלחתו המשחררת של יוסף היא גם גזר דין שישאיר אותו מחוץ למסגרת המש משפחתית.

אם לא ימקות פעולה מיידית ונחושה, ייתכן ששארית בית יוסף תאבד לא בחרב, אלא בתוך ההצלחה הזרה. וכאן מגיע מהלך ההצלה של יעקב. יעקב לוקח את שני בני יוסף, מנשה ואפרים, ומחזיר אותם אל תוך המשפחה במעמד של שבטים. ואתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, לי הם. אפריים ומנשה כי ראובן ושמעון יהיו לי. זהו מהלך דרמטי שעוקף את יוסף עצמו, מחבר את דור הנכדים ישירות אל השושרת המשפחתית.

הוא מציל אותה מסכנת התמאות. אך יעקב אינו מסתפק בהצלה. הוא מקפיד לא להעביר את מרכז הסיפור ליוסף או לבניו. דווקא אפרים ומנשה מושבים לראובן ושמעון, לבכור שנדחה ועל הבן השני שסיבך את אביו. יעקב מגביל את יוסף מלהקים מוקד הנהגה נפרד. בסוף הפרשה ברור לנו היסוד שחוזר ונשנה. מנהיגות אינה קשורה רק לכוח וליכולת לנהל אימפריות.