הושענא רבה - הקרב הנעלם על הר הזיתים (לחג הסוכות תשפ''ז)
אני רוצה לספר לכם סיפור מרתק על הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, היום השביעי של סֻכּוֹת, ביְרוּשָׁלַיִם. סיפור על תפילה, על כוח ועל מריבה אחת גדולה.
דברי תורה לחג הסוכות — הסוכה, ארבעת המינים, שמחת החג והאמון שבישיבה בצל.
אני רוצה לספר לכם סיפור מרתק על הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, היום השביעי של סֻכּוֹת, ביְרוּשָׁלַיִם. סיפור על תפילה, על כוח ועל מריבה אחת גדולה.
סיפור מרתק על הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, היום השביעי של סֻכּוֹת, ביְרוּשָׁלַיִם. סיפור על תפילה, על כוח ועל מריבה אחת גדולה.
במבט ראשון, קשה לדמיין שני הוגים מרוחקים יותר זה מזה מהרמב"ם, גדול הפילוסופים היהודים בימי הביניים, וז'אק דֶּרִידָה, אבי הדקונסטרוקציה הצרפתי של המאה ה-20. בעוד הרמב"ם חתר לאמת יציבה ורציונלית, דֶּרִידָה נודע כמי שערער על עצם קיומו של מרכז או "מקור" טהור במחשבה. ובכל זאת, כאשר צוללים להסברו של הרמב"ם למצוות סוכה, מתגלה חיבור פילוסופי עמוק, המדגים באופן מושלם את אחד המושגים המורכבים ביותר של דֶּרִידָה: ה"עֲקֵבָה" (Trace).
מדי שנה, בחג הסוכות, מתרחש אקט משונה. אנו עוזבים את בתינו הבטוחים, את מבצרי הנוחות שבנינו, ועוברים מרצון לדירת עראי רעועה, שתקרתה מסננת את אור הכוכבים וקירותיה רועדים ברוח. מדוע? מדוע לנטוש את הקבע לטובת הארעי, את הביטחון לטובת הפגיעוּת? התשובה, באופן מפתיע, מהדהדת תובנות פילוסופיות עמוקות על האופן שבו אנו בונים משמעות, ומפגישה בין גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם, לבין ההוגה הפוסט-מודרני המאתגר מכולם, ז'אק דֶּרִידָה.
4:06
פרשת לך לך
מדוע חוברו הסוכות דווקא לחג האסיף? הרשב"ם רואה בכך ניגוד מכוון שמרסן את "כוחי ועוצם ידי", והרב בוארון רואה דווקא המשכיות מסוכת השדה — ושניהם מגיעים להודיה.
4:23
מדוע חוגגים סוכות בתשרי ולא בניסן? הטור רצה שיהיה ניכר שיוצאים לסוכה מפני הציווי; הרמב"ם — שיהיה נעים לקיים. שתי אינטואיציות דתיות, ושתי גיאוגרפיות.
4:28
פרשת ניצבים
"לא בשמים היא" — התורה אינה שייכת למקום הבלתי מושג. מ"דרכיה דרכי נועם" ועד פסילת ההרדוף מארבעת המינים: מה שיוצא אבסורדי או בלתי מוסרי אינו התורה שלנו.
6:38
4:48
טעם הישיבה בסוכה הוזכר מפורשות בתורה – "בסוכות תשבו שבעת ימים... למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". ישיבה זאת שבסוכה, אינה ישיבה סתמית, שכן עליה…
הדיון בקרבנותיו של חג הסוכות הנזכרים בפרשת פנחס שבספר במדבר מתמקד בדרך כלל במספרם הפוחת של הפרים שמוקרבים בו: החל מארבעה עשרה וכלה בשבעה, כשמספרם הכולל הוא שבעים. תופעה יוצאת דופן זאת,…
פרשת וישלח
בסיום המפגש שבין יעקב לעשו מציע עשו ליעקב ללוותו בהמשך הדרך – "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", אך יעקב מסרב ומסביר כי לא יוכל להדביק את קצב ההליכה של עשו, ולפיכך מציע יעקב שעשו ימשיך קדימה ויעקב…
בעמוד הראשון של גליון "צוהר לשבת" לפרשת האזינו (גליון 416) הופיע מאמר מערכת שכותרתו "למה? ככה!" ובהמשך טוען המאמר (שאינו חתום) כי: "אין משום דבר הגיוני בסוכה. ארעיותה, המיקום שלה, חוסר…
על קיומה של התנועה בין החומשים השונים בנוגע לשלושת הרגלים עמדנו מספר פעמים ולא נחזור עליה שוב. הפעם ניגע בענין נקודתי אחד הקשור לארבעת המינים. שלושת הרגלים נזכרו כבר פעמיים בספר שמות והנה…
חג השבועות, בשונה מיתר המועדים – פסח, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, מתאפיין בכך שלא נקבע לו תאריך מדויק בלוח השנה בשום מקום בתורה שבכתב; לא בספר שמות (פרשות משפטים וכי תשא), לא בפרשת…
תעלומת חג הסוכות – מסע בארבעה חומשים (הפתרון) כפי שהזכרנו בפעם הקודמת, חג הסוכות (או חג האסיף) נזכרים בכל אחד מחמשת חומשי התורה, למעט ספר בראשית, אלא שאופיו של החג עובר תפניות משמעותיות…
חג הסוכות (או חג האסיף) נזכרים בכל אחד מחמשת חומשי התורה, למעט ספר בראשית. ואולם, כל העוקב בעין בוחנת אחר אזכוריו של החג בחומשים השונים לא יוכל שלא להשתומם על התפניות הגדולות שעובר אופיו של…
פרשת וישלח
בדיפלומטיה זהירה משיג יעקב פיוס עם עשו: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו, ויבכו". ובהמשך לפיוס זה חוזר עשו לשעיר ויעקב ממשיך לארץ כנען – לסוכות ואחר כך לשכם. בכך מממש יעקב את…
פרשת במדבר
חג השבועות, בשונה מיתר המועדים – פסח, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים, מתאפיין בכך שלא נקבע לו תאריך מדויק בלוח השנה בשום מקום בתורה שבכתב; לא בספר שמות (פרשות משפטים וכי תשא), לא בפרשת…
פרשת פינחס
בפרשתנו אנו קוראים את פרשת המוספים הדנה קרבנות המוספים המוקרבים בשבת, ראש חודש, פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. הרמב"ם מנה כמצוות נפרדות כל אחד ואחד מקרבנות המוסף…
הישיבה בסוכה אינה נתפסת על פי רוב כדבר פשוט. רוב המפרשים עמדו על המתח הפנימי או הדיסוננס שבין התנהלותו השגרתית של האדם לבין יציאתו אל הסוכה. אצל הרמב"םמדובר בדיסוננס היסטורי בין מצב עם…
פרשת לך לך
כפי שכתבנו לאחרונה, חג הסוכות שונה מחבריו לחודש תשרי – מדובר בחג הנזכר בלא פחות מחמישה מקומות בתורה, וניכר בו שהוא בעל אופי חקלאי (חג האסיף), הנחגג גם כזכר ליציאת מצרים ("כי בסוכות הושבתי…
אנו עומדים בפיתחו של חודש תשרי המשופע בחגים, ואילו היינו מתבקשים לחלק את החגים שבו לשתי קבוצות, היינו בוחרים מן הסתם בחלוקה הזאת: הימים הנוראים – ראש השנה ויום הכיפורים, והרגלים – סוכות…