נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

הסוכה - דיסוננס או הרמוניה?

מדוע חוגגים סוכות בתשרי ולא בניסן? הטור רצה שיהיה ניכר שיוצאים לסוכה מפני הציווי; הרמב"ם — שיהיה נעים לקיים. שתי אינטואיציות דתיות, ושתי גיאוגרפיות.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

שאלה מדוע אנחנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך הזה של טו בתשרי ולא במועד אחר השאלה הזאת לא מגיעה ממקום סתמי התורה הי אומרת למה חוגגים את חג הסוכות כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים מתי בני ישראל יצאו ממצרים אנחנו יודעים בניסן אז למה לא חוגגים את חג הסוכות בניסן למה חוגגים אותו בתשרי וניתנו לזה שתי תשובות מרתקות תשובה אחת היייתה תשובתו של לתור התור היה בנו של הראש משפחה ש התגוררה בצרפת ועברה לצפון ספרד בימי הביניים בגלל הרדיפות שהיו שמה והוא כותב דבר כזה הוא כותב שעוברים שמקיימים את מצוות סוכה דווקא בסוכות בתשרי ב אוקטובר נאמר מהסיבה שאנחנו רוצים שיהיה

הכר שבאמת אנחנו יוצאים מהבית לטובת מצוות סוכה ציווי השם ולא סתם מי שג גרים באיזה בקתה בחוץ כי נעים לנו ונוח לנו לעשות דבר כזה לכן נקבע כמובן באוקטובר תשרי כי כבר מדובר בעונה קריירה או קרה שכבר לא נעים להיות לא נעים להיות בחוץ וברור שהבן אדם נמצא בחוץ בסוכה כי השם ציווה אותו ולא כי סתם בא לו הסבר אחר מנוגד לחלוטין נותן הרמבם הרמבם נולד בדרום ספרד עבר ע משפחתו למרוקו אחרי זה גר במצרים הוא בא ואומר שבאמת היה מתאים לחגוג את חג הסוכות ולהקים סוכה בניסן שזה התאריך האמיתי אבל הקדוש ברוך הוא חס התחשב בבני אדם ושחם מאוד בסוכות באפריל ולכן הוא אמר

בוא נעביר את זה לספטמבר אוקטובר לתשרי ששמה המועד הוא הרבה יותר נעים כדי שלאנשים יהיה קל לקיים את מצוות סוכה ולא יהיה להם קשה והם לא הצטערו אז רגע אוקטובר תשרי זה קר או חם מסתבר שיש לנו פה כמובן עניין של גיאוגרפיה התור שחי בצפון ספרד ב באמת אוקטובר זה חודש קר אפריל זה חודש נעים וברור שם בן אדם רוצים להראות שבן אדם יוצא לשם מצוות סוכה הוא צריך לעשות את זה באוקטובר ולא באפריל אפריל זה זרימה עם המציאות יוצאים החוצה להיות בטבע באביב בקיץ אוקטובר זה כבר קר יותר ולכן עושים את זה ולכן רוצים לעשות את זה במקום שבאמת קריר כבר לא כל כך

נעים להיות בחוץ ועושים את זה בגלל מצוות סוכה הרמבם חי במצרים מצרים מזרח התיכון אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה פה בזה ברור שאפריקה אקטובר יותר נעים ולכן אם רוצים להתחשב באנשים עושים את זה באוקטובר אז באוקטובר אז עכשיו אנחנו מבינים למה אבל רגע אז המציאות היא שונה בין הטור לבין הרמבם אבל רגע יש פה משהו הרבה יותר עמוק באינטואיציה הדתית או בסטיי או מינד הדתי שנלווה לזה הרמבם מייצג גישה שבאה ואומרת שהמצוות הוצבו כדי לזרום עם האנשים האנשים זורמים ם המצוות התורה מתחשבת ברצונות של בן אדם היא לא רוצה לחפוף את הרצון אלא היא מתמזגת איתו היא הונית הייא לא יוצרת דיסוננס ולכן לא

רוצים להכביד על אנשים לא רוצים שיהיה להם קשה לכן עושים את חג הסוכות דווקא באוקטובר בעונה נעימה ולא בעונה חמה כדי שיהיה נעים כדי שהים לא יצטערו כדי שנשים ימלו את המצווה מתוך זרימה מתוך הנאה מתוך נוחות מתוך שמחה מלאה התור מייצג אינטואיציה דתית אחרת התור אומר דבר כזה הוא אומר אני רוצה כן להגיע למקומות שהם יותר אבסורדים או לא אבסורדים לפחות שיוצרים איזה קונפליקט שהבן אדם ירגיש שהוא עושה את המצווה לא כי הוא רצה אלא כי השם ציווה אותו הוא עוקד את רצונו ואם זאת האינטואיציה הדתית של כפיפת לרצון השם לא התמזגות לא הרמוניה אלא דווקא יקנאו אותו הכפפה לרצון השם את זה אני

אעשה דווקא באוקטובר שקר ולא באפריל שנעים ולכן האינטואיציה הדתית הזאת הובילה את הטור להגיע לכיוון בדיוק הפוך בכיוון של הרמבם למרות שמדברים על או מועד ההרמוניה לקחה את הרמבם במזרח התיכון למועד נעים והדיונה את הטור באירופה למקום למקום קריר למקום דיסוננטי לא למקום נעים ואני מאחל לכולנו כל אחד לפי הבנתו לפי האינטואיציה שלו אני מאחל לכולנו שיהיה לנו חג שמח

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

עִקְבוֹת המדבר בבית המקושט: הרמב"ם פוגש את דֶּרִידָה בסוכה (חג הסוכות תשפ"ז)

מדי שנה, בחג הסוכות, מתרחש אקט משונה. אנו עוזבים את בתינו הבטוחים, את מבצרי הנוחות שבנינו, ועוברים מרצון לדירת עראי רעועה, שתקרתה מסננת את אור הכוכבים וקירותיה רועדים ברוח. מדוע? מדוע לנטוש את הקבע לטובת הארעי, את הביטחון לטובת הפגיעוּת? התשובה, באופן מפתיע, מהדהדת תובנות פילוסופיות עמוקות על האופן שבו אנו בונים משמעות, ומפגישה בין גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם, לבין ההוגה הפוסט-מודרני המאתגר מכולם, ז'אק דֶּרִידָה.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

תהיו אמיתיים, תהיו טובים (יום הכיפורים תשפ"ז)

יום הכיפורים נפתח בתפילת "כול נִדְרֵי" - תפילה שעניינה ביטול נְדָרִים, כלומר ביטול הבטחות שאדם קיבל על עצמו. אבל רובנו כלל לא נוֹדְרִים נְדָרִים במהלך השנה. נְדָרִים במובן ההלכתי הקלאסי כבר לא נפוצים בימינו. אז זה מעניין - למה פותחים את היום הקדוש ביותר בשנה בביטול דבר שכלל לא קיים בחיינו?