נתחיל בשאלה פשוטה. יום הכיפורים נפתח בתפילת "כול נִדְרֵי" - תפילה שעניינה ביטול נְדָרִים, כלומר ביטול הבטחות שאדם קיבל על עצמו. אבל רובנו כלל לא נוֹדְרִים נְדָרִים במהלך השנה. נְדָרִים במובן ההלכתי הקלאסי כבר לא נפוצים בימינו. אז זה מעניין - למה פותחים את היום הקדוש ביותר בשנה בביטול דבר שכלל לא קיים בחיינו?
התשובה לשאלה הזו, שמצאה חן בעיניי ורציתי להביא אותה בפניכם, שייכת לרב נַחוּם אליעזר רבינוביץ זצ"ל, שעמד בראש ישיבת "בירכת משה" במעלה אדומים, שזכיתי ללמוד בה. הרב רבינוביץ מסביר שיש סוג נֶדֶר שכולנו שותפים לו, גם אם לא קוראים לו כך. אלו הרגעים שבהם אנחנו מחמירים על עצמנו בעניין כזה או אחר, לא מתוך אמונה עמוקה או יִרְאַת שָׁמַיִם, אלא כדי להיראות טובים - בעיני עצמנו ובעיני הסובבים אותנו. אנחנו בונים לעצמנו מַעֲטֶה של צידקות, ולפעמים גם מאמינים שהַמַּעֲטֶה הזה הוא באמת אנחנו.
לפי ההסבר הזה של הרב רבינוביץ', זהו בעצם התפקיד של "כול נִדְרֵי": להסיר את המסכות האלה. נהיה אנשים אמיתיים - לעמוד בפני עצמנו ובפני הקב"ה בלי "מה יאמרו", בלי הצגה. וזה לא הסוף - זה רק ההתחלה. כי כשמפסיקים להיות עסוקים בלהיראות טובים, נפתח מקום להיות טובים באמת. נהיה אנשים אמיתיים, כדי שנוכל להיות אנשים טובים - לא בשביל המראה, אלא מתוך בחירה אמיתית.
מכאן, ממשיך הרב רבינוביץ' לדון בשאלה חשובה במיוחד ביום הכיפורים: מה בעצם התכלית של הצום? והוא משיב, שהצום הוא מצווה חשובה מהתורה, אין ספק בכך. אבל הוא אמצעי, לא מטרה. הוא נועד להעלות זיכרון מסוים לפני הקב"ה - אבל זיכרון של מה?
הנביא יְשַׁעְיָהוּ, בקטע שקוראים בַּהַפְטָרָה של יום הכיפורים, נותן תשובה ברורה: התשובה האמיתית אינה רק תענית וסיגופים. תשובה אמיתית היא "פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע" - חסד, צדק, משפט, שחרור הזולת, מתן אוכל לרעב ודאגה לחלש. זה בעצם אותו רעיון ממקום אחר: אנשים אמיתיים, שהסירו את המסכה, פתוחים לראות באמת את הזולת ואת הצרכים שלו - ומתוך זה הם גם נהיים אנשים טובים במעשה. צום בלי שינוי אמיתי בהתנהגות נשאר, במידה מסוימת, כלי ריק.
אז מה בעצם מביא לכַּפָּרָה של יום הכיפורים? לא הצום עצמו, ולא הסיגוף בלבד, אלא אותו מסלול כפול - להיות אנשים אמיתיים, ומתוך כך להיות אנשים טובים: בחסד, בצדק, במשפט. וכשזה קורה, הנביא מבטיח משהו יפה: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח... וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ... וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו".
נהיה אנשים אמיתיים, נהיה אנשים טובים.
גְ
