נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

חג האביב? (פסח תשפ''ה)

"חג האביב" אינו שם שהתורה נותנת לפסח, בשונה מחג הקציר וחג האסיף. בעקבות הרב יואל בן נון: בתחילת האביב עוד אין מה לחגוג — היבול טרם הובטח, ולכן זו שעה של תפילה.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

שלמדנו בגן הילדים ובבית הספר על שמותיו של חג הפסח, אמרנו שמעבר לשם חג הפסח יש לחג עוד כמה שמות כמו חג המצות, חג החירות וגם חג האביו. והיום אני רוצה לגוע בנקודה קטנה בנוגע לחג האביב. האם באמת החג הזה ראוי לעיקרי חג האביו? למה? כי בעצם בתורה עצ בתורה לא מוכר השם חג האביו. יש לנו את חג הקציר שזה שבועות, יש לנו את חג האסיף שסוכות אבל חג הפסח לא מכונה חג האביב הוא קשור לאבי כתוב שצריכים לעשות את חג המצות למועד חודש האביו אשר יצאת ממצרים זה כן אבל אין לו שם של חג אביו ובמסורות נקרא לזה הפגניות בהחלט היה חג של החוק באביו

נוכל להביא למשל את המסורת הקלטית שיש את חג בלטין בראשית מאי שהוא חג אביו עונתי עם תקסים הקשורים לצמחיה פריון והתחדוש והתחדשות ברומא התקיים פסטיבל פלורליה בסוף אפריל תחילת מאי לכבוד אלת הפרחים פלורה ולכבוד תחילת הצמיכה והפריחה ואצל הפרסים העתיקים נחוג חג הנורוז חג האביב עוד הרבה לפני האסלאם והוא נחג עד היום ויש לנו עוד במסורות כמו חג יום שוויון האבי ודברים כאלה אבל לעומת זאת, כפי שאמרנו, דווקא בתורה וביהדות אין לנו את חג האביו.

ועמד על זה מאוד מאוד יפה הרב יואל בינון שפרסם מאמר בנושא בשנת 2018 והוא בא ואומר שבצדק אין לנו מושג של חג אביו, כי אנחנו לא חוגגים את האביביו. למה? כי האביו כחג חקלאי זה חג שקשה לחגוג אותו כי אנחנו רק נמצאים בתחילת הדרך. עדיין עוד לא הגענו לקציר החיתים. אנחנו מתחילים את קציר השעורים, שזה מחל בהמות. עוד לא הגענו לקציר החיתים ואנחנו עוד לא יודעים עוד מה יהיה ויכול להיות ששרב או גשם לא באיתו או דברים כאלה יחסל את כל היבול ולכן זה לא חג שאפשר לחגוג ולהודות עליו ולכן הוא בעצם כל עולם האביו נבלא בתוך חג הפסח בתוך חג המצות לעומת זאת החגים

של השמחה האמיתית שהשתלבו החגים החקלאיים בחגים הדתיים הם חג הקציר וחג האסיף כי שמה אנחנו באמת מדברים על שלמות על הישגיות על הצלחה בעזרת השם אנחנו מדברים על חג הקציר שקוצרים את קציר החיתים ויש לנו כבר הישגים המעשיים וכמובן חג האסיף החג של איסוף כל הפירות ומה שנמצא בשדה שמה באמת יש על מה לחגוג אבל לעומת זאת לחגוג את האביב בתחילת האביו זה מוקדם מדי אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה עדיין החקלאי נמצא בספקות בחששות שום דבר עוד לא סגור הוא צריך להתפלל היטב לקדוש ברוך הוא שהכל יסתדר ולכן אין לנו את חג האביו אמור מתה יש לנו את חג הפסח במועד חודש האביו אבל

בעצם חג האביב עצמו הוא לא חג שאנחנו מכירים אותו מהתורה חג פסח שמח ‏Ja.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

עִקְבוֹת המדבר בבית המקושט: הרמב"ם פוגש את דֶּרִידָה בסוכה (חג הסוכות תשפ"ז)

מדי שנה, בחג הסוכות, מתרחש אקט משונה. אנו עוזבים את בתינו הבטוחים, את מבצרי הנוחות שבנינו, ועוברים מרצון לדירת עראי רעועה, שתקרתה מסננת את אור הכוכבים וקירותיה רועדים ברוח. מדוע? מדוע לנטוש את הקבע לטובת הארעי, את הביטחון לטובת הפגיעוּת? התשובה, באופן מפתיע, מהדהדת תובנות פילוסופיות עמוקות על האופן שבו אנו בונים משמעות, ומפגישה בין גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם, לבין ההוגה הפוסט-מודרני המאתגר מכולם, ז'אק דֶּרִידָה.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

תהיו אמיתיים, תהיו טובים (יום הכיפורים תשפ"ז)

יום הכיפורים נפתח בתפילת "כול נִדְרֵי" - תפילה שעניינה ביטול נְדָרִים, כלומר ביטול הבטחות שאדם קיבל על עצמו. אבל רובנו כלל לא נוֹדְרִים נְדָרִים במהלך השנה. נְדָרִים במובן ההלכתי הקלאסי כבר לא נפוצים בימינו. אז זה מעניין - למה פותחים את היום הקדוש ביותר בשנה בביטול דבר שכלל לא קיים בחיינו?