כשמחבר התפילה מבקש בשבילנו את הכל לשנה החדשה (ראש השנה תשפז)
מדוע תפילת "זכור רחמיך" מבקשת סליחה וטהרה בלי להזכיר כלל תשובה? מחבר התפילה שוזר יחד את פרשת ניצבים ואת פרשת בחוקותיי, ומבקש את הביטחון שבברית שאינה בטלה יחד עם מתנותיה של התשובה השלמה.
תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)
בימי הסליחות אנחנו מתפללים זכור רחמיך אדוני וחסדך כי מעולם המה ובהמשך מבקשים זכור לנו ברית אבות זכור לנו ברית ראשונים כבץ נידחנו מכה פשאנו זרוק עלינו מים טהורים רחם עלינו ומול את לבבנו לאהבה את אדוני תפילה זו מבקשת את כל הטוב סליחה טהרה קיבוץ גלויות תיקון הלב וקרבת אדוני אך דווקא משום כך עולה קושיה גדולה. היכן נעלמה התשובה, היכן הוידוי, החרתה, קבלת האחריות והקבלה לעתיד. הקושיה מתחדת במיוחד לאור פרשת מצווים.
הפרשה נקראת תמיד סמוך לראש השנה, מיד לאחר פרשת כי תבו שבסופה מופיעה פרשיית הקללות הקשה. לאחר תיאור החורבן, הגלות והייסורים, התורה אינה משאירה את ישראל בי אלא פותחת דרך של תיקון. ושבות אל לבבך ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו. רק לאחר מכן באה אהבתך ושב אדוני אלוהיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים. הסדו בפרשת מצבים ברור האדם שו והקדוש ברוך הוא מרחם. אך מחבר תפילת זכור רחמך מבקש את הרחמים את מחיית הפשעים ואת ההרת הלב בלי להזכיר כלל את הצעד הראשון של האדם הוא כאילו מדלג על עיקרה של פרשת ניצבים ומבקש ישירות את פירות התשובה אלא שאין זו השמטה מקרית ואף לא ויטור על
התשובה מראה שמחבר התפילה בונה כאן מהלך מתוחכם ומבריק הוא מכיר היטב את דרכה של פרשת ניצבים ואת מעלתה של התשובה אך אינו רוצה להעמיד את בקשתנו רק על הצלחתנו לשוב הוא מבקש למצוא עבורנו מקור נוסף של תקווה כזה שאינו תלוי רק במצבנו הרוחני באותה שעה לשם כך הוא שב לפרשת בחוקותיי גם שם מופיעה פרשיית קללות קשה אך סיומה אינו נשען בעיקר על תשובת ישראל אלא על זיכרון הברית וזכרתי את בריתי יעקב וזכרתי להם ברית ראשונים אף כאשר ישראל מצויים בארץ אויביהם הקדוש ברוך הוא מבטיח לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם לאפר בריתי איתם.
הברית אינה בטלה והרחמים אינם פוסקים. כעת מתברר יופיה של תפילת זכור רחמך. מחברה אינו מבקש להחליף את התשובה ברחמים אלא להשיג עבורנו את הטוב מכל העולמות. מפרשת בחוקותיי הוא לוקח את הביטחון הגדול. גם כאשר התשובה אינה שלמה יש ברית ויש רחמים שאינם כלים רק במעשינו. ומפרשת מצבים הוא מבקש את התכלית הגבוהה. מחיית הפשעים, טהרת הלב, קיבוץ הגלויות והיכולת לאהוב את אדוני בלב שלם. כך הופכת התפילה לתפילה של תקווה מלאה.
היא נשענת על הברית כדי שלא ניפולוש ומבקשת את מתנות התשובה כדי שלא נסתפק במצבנו כפי שהוא. היא מבקשת שהרחמים האלוקיים יקדימו אותנו, ירמו אותנו ווליכו אותנו אל המקום שבו נוכל לשוב באמת. יהי רצון שמתוך רחמי אדוני, בריתו וחסדיו, נזכה לתשובה שלמה, ללב טהור, לגאולה ולשנה טובה. שבת שלום ושנה טובה. להתראות. am