עיונים בפרשיות ספר שמות
119 פריטים
פרשת וארא
בפרשתנו אנו קוראים על המכות הניתכות על פרעה ומצרים שאינן גורמות לכך שפרעה ישלח את בני ישראל ממצרים. לא רק ש"ויכבד לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ממצרים" (ט, ז), אלא שה' מחזק את ליבו של פרעה…
פרשת שמות
בפרשתנו אנו קוראים על משה "ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים ניצים, ויאמר לרשע למה תכה רעך". מדוע כנה משה את המכה בשם רשע? שתי אפשרויות בדבר: האחת – כי המכה היה הצד הרע באותו סכסוך, ועל…
פרשת ויקהל
הציווי שנזכר בפרשתנו - "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" משמש מקור למצות לא תעשה של איסור ענישה בשבת. בתלמודים ובמדרשי ההלכה נקבע כי הפסוק אינו דן באיסור על כל אדם ואדם להבעיר אש בשבת,…
פרשת כי תשא
בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי בענין שמן המשחה: "ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו - קדש הוא, קדש יהיה לכם. איש אשר ירקח…
פרשת תרומה
בעקבות הציווי המופיע בפרשתנו - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – מנו מוני המצוות את מצוות בנין בית המקדש. כך, למשל, כותב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה כ') – "הציווי שנצטווינו לעשות בית עבודה, בו…
פרשת משפטים
בפרשתנו נזכר ענין העבד העברי: "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד, ובשביעית יצא לחפשי חינם...". בנוסף למושג העבר העברי מוכרים גם האמה העבריה והעבד הכנעני, ואף כי לכל אחד מהן דינים שונים וחלוקים…
פרשת יתרו
הדיברה הראשונה בעשרת הדברות "אנוכי ה' אלוקיך" היא גם מצות העשה הראשונה בספר המצות לרמב"ם: "המצווה הראשונה הוא הציווי שנצטווינו בידיעת האלהות, והוא שנדע שיש גם עילה וסיבה, הוא הפועל את על…
פרשת בשלח
בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי שצווה משה את ישראל בשם ה' - "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", וחז"ל למדו מפסוק זה את איסור תחומין בשבת (איסור יציאה מחוץ לתחום). אלא שנחלקו הדעות,…
פרשת בא
בפרשתנו מובא הציווי בענין פטר חמור: "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ... וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה – וערפתו". הרמב"ם מנה בענין זה שתי מצות נפרדות: האחת – "הציווי שנצטוינו לפדות פטר…
פרשת שמות
בהלכות מלכים (ט, א) כותב הרמב"ם ש - "נצטווה עמרם במצרים מצוות יתירות, עד שבא משה ונשלמה התורה על ידו". ככלל, וכפי שכבר ציינו מספר פעמים, מקור החיוב במצוות, לשיטת הרמב"ם, הוא מעמד הר סיני…
פרשת תצוה
הציווי המופיע בפרשתנו - "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" – נתפס באופן שונה אצל מוני המצוות. הרמב"ם (מצות עשה לג) רואה בכך ציווי המוטל על הכהנים עצמם, "ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד…