ספר במדבר

רע הכרחי, לא יותר (מטות מסעי תשפ''ד)

פרשת מטות

"ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" — רש"י מדייק: בלעם אחז באומנות ישראל, הפה, וישראל נאלצו לאחוז בחרב שאינה דרכם. הכרח השעה, ולא אידיאל שיש להתאהב בו.

כולנו משיחיים (בלק תשפ''ד)

פרשת בלק

"משיחיות" נעשתה כינוי גנאי לאפוקליפסה וחורבן — וזו טעות. החזון המשיחי היהודי הוא חזון של עולם שמתקדם ומשתפר, וכל מי שמפתח את העולם שותף בו.

חיים ולא מוות (פרשת חוקת תשפ''ד)

פרשת חוקת

מדוע טומאת מת חמורה כל כך? רבי יוסף בכור שור והחזקוני: כדי שלא יתרכזו בני אדם במתיהם ולא ידרשו אל המתים. לכן גם קברי משה ומרים אינם ידועים — התורה פונה אל החיים.

כולנו מצטיינים! (בהעלותך תשפ''ד)

פרשת בהעלותך

"ומי יתן כל עם ה' נביאים" — משה דוחה את האליטיזם, מפני שהוא זוכר את מעמד הר סיני שבו העם ביקש להישאר מרחוק. הציפייה היא שאיש לא יאמר "זה גדול עליי".

מקומם של ממלאי המקום (לפרשת נשא תשפ''ד)

פרשת נשא

בני קהת נשאו את כלי הקודש ובני מררי את הקרשים הכבדים — ובאמצע בני גרשון. הרב שטיינזלץ רואה בהם את הקרועים, הסגנים וממלאי המקום, ולהם נפתחת הפרשה.

הורה ממטרה ושירת הבאר - יש על מה לשיר (פרשת חוקת)

פרשת חוקת

כמה שאני אוהב אותך – ארץ ישראל (מסעי תשפ"ב)

פרשת מסעי

הקיבעון והמטה השגוי (חוקת תשפ"ב)

פרשת חוקת

טירון פוליטי או בעל נסיון? (קרח תשפ"ב)

פרשת קרח

סוף הסיפור (שלח תשפ"ב)

פרשת שלח