נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

רע הכרחי, לא יותר (מטות מסעי תשפ''ד)

"ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" — רש"י מדייק: בלעם אחז באומנות ישראל, הפה, וישראל נאלצו לאחוז בחרב שאינה דרכם. הכרח השעה, ולא אידיאל שיש להתאהב בו.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

תמצית האירועים הקודמים לפני שנגיע לפרשתנו שלנו פרשת מטות בפרשות הקודמות קראנו על הגעתם של עם ישראל לאזור של ארץ ישראל וקראנו על המדיינים ש נלחצו מאוד מההגעה הזאת והחליטו לעשות מעשה לנסות להפיל את עם ישראל באירוע של זנות אמונית ושל עבודה זרה אמונית מתוך תקווה שעם ישראל יחתה יענש או יתמ איתם עם המדיינים או משהו אחר והיום יעלם אבל הם לא הצליחו הם לא הצליחו המהלך הזה נכשל בזכות תושייתו של א של פנחס בן אלעזר הכהן ום הם הם גבורה הירואית שהוא עשה ובסופו של דבר העניין הזה נפל ולאחר מכן עם ישראל נלחם ומחזיר מלחמה למדיין מנצח אותם ובסופו של דבר ככה נגמר הסיפור אלא

שבפרשה שלנו אנחנו קוראים גם על משהו מעניין מי שבשעתו ניסה א לבוא ולמנוע מעם ישראל להצליח היה גם בלעם באור המקלל המכשף הקוסם שניסה לקלל את עם ישראל הוזמן על ידי בלק בן ציפור מלך מוב ניסה לקלל את עם ישראל אבל זה לא הצליח והקללה הפכה לברכה ואנחנו פוגשים עכשיו את המפגש שלו של עם ישראל איתו באותה מלחמה נגד מדיין ונאמר אחרי שכתבו שהרגו את מלכי מדיין גם ואת בלם בן באור הרגו בחרב ומצויין פה שהרגו אותו בחרב ונשאל את השאלה מה זה מעניין ה אפשר להגיד שרק הרגו אותו מה זה משנה איך הרגו אותו ש בחרב ולא בצורה אחרת מה זה מעניין אומר על

זה רשי דבר מרתק הוא בא ואומר ככה הוא בלעם בעל ישראל והחליף אומנותו באומנות שאין נו צחים אלא בפיהם על ידי תפילה ובקשה הוא בא הוא ותפס אומנותם לקלל בפיו אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות שבאים בחרב אומר בעצם המדרש ציינו את זה בחרב כי החרב לא מאפיין את עם ישראל עם ישראל הוא לא עם של מלחמה הוא לא עם של חרב הוא לא עם של שלטון בכוח הוא עם של מילים הוא עם של רוחניות הוא עם של ערכים הוא עם של חיבורים הוא עם של ספרות הוא עם של הדברים האלה הוא לא עם של חרב וכוחניות אבל לפעמים צריך לעשות את זה

אם בסופו של דבר בלעם בן באור ניסה להגי ללכת בשפתנו ולא הצליח אין ברירה אלא לקחת ולנצח אותו בשפה שלו בשפת החרב ולכן זה נאמר שרגו אותו בחרב כדי להגיד נאלצו לל בדרך שלו ולא בדרך שלנו וזאת נקודה מאוד חשובה ומאוד מאוד רלוונטית כי אנחנו נמצאים היום בוודאי בימים של חרב של מלחמה של כוח של וחנויות כוחנו ואין מה לעשות אנחנו נמצאים גם בסביבה שזאת השפה שלה חלק גדול מהתפיסה של האיסלאם הוא דרך מדינה דרך שלטון דרך כוח לא דרך רוחניות לא דרך ערכים אלא דרך כוח ואנחנו רואים גם את החרב ואת הג'יהאד ואת כל מה שאנחנו מכירים ועם דבר כזה אין מה לעשות אלא

להחזיר בכוח אין אין מה לדבר על מילים יפות ושלווה ושלום אין זה פשוט לא עובד רוצים להשמיד אותנו צריכים להיות חזקים ולהיות עם כוח אבל אבל צריך לזכור שזאת לא הדרך זאת לא הדרך האמיתית שלנו אנחנו נגררים לזה ואין ברירה במלחמה כמו במלחמה אין ברירה אבל זאת לא הדרך שלנו הדרך שלנו היא דרך של ערכים היא דרך של תיקון עולם היא דרך של של שלום היא דרך של חסד של אהבה של מידות של מוסר ושל ערכים זאת הדרך שלנו שלא נאבד את הפרופורציות ולא נתאהב בכוחניות בהרג בכל הדברים האלה לא זה נצרך אין מה לעשות אבל זאת לא הדרך הרצויה שאיתה אנחנו נרצה להמשיך הלאה

בשעתו בשעה הזאת כן אבל כאידיאל בוודאי שלא שבת שלום

מאמר ספר במדבר

מטות מסעי -מסעות הכיבוש של חצי שבט מנשה

פרשת מטות

פרשתנו מספרת על המשא ומתן המפורט שהתקיים בין משה לבין בני ראובן בענין בקשתם להתנחל בעבר הירדן המזרחי. לאחר לאחר דין ודברים ממושך ומאלף בין משה לבין בני ראובן ובני גד, נותן להם משה את ממלכת…