חיים ולא מוות (פרשת חוקת תשפ''ד)

פרשת השבוע שלנו פרשת חוקת עוסקת בצורה משמעותית מאוד בענייני המוות קודם כל בפרשה שלנו אנחנו נפרדים משניים מגדולי עם ישראל ממרים ואחרי זה מאהרון הכהן שאנחנו קוראים עעל מיתתם בפרשה שלנו וחוץ מזה הפרשה שלנו בתחילתה עוסקת בצורה משמעותית בטומאת מת העובדה שהמת מטמא את סביבתו וגם עוסקת בטהרה מטומאת מת ו המפרשים ניסו להסביר באמת מה זה הרעיון של טומאת מת מדוע יש את העניין הזה שהמת הוא טמא שבעקבות זה מי שנטמא למת לא יכול להיכנס לבית המקדש לא יכול לאכול את הקודשים את הדברים שמוקרן בבית המקדש מדוע מה העניין הזה של התמאת מת והרחקה כל כך גדולה והסביר על זה החזקוני מפרש החזקוני בפרשת נו

על בסיס דבריו של רבי יוסף בחור שור אלה מפרשים שחיו באשכנז א במא הביניים הוא אומר דבר כזה החמיר בטומאת אדם מת על כל טומאות שבעולם לעשותה אבי אבות הטומאה כדי שלא יהיו בני אדם מצויים אצל מתיהם מתוך חיבתם והצטער יותר מדי או כדי שלא יהיו דורשים אל המתים ובעלי האוב דברים מאוד מאוד משמעותיים בעצם אומר רבי יוסף בחורו בא ואומר אנחנו לא יוצרים גלוריפיקציה של המוות אנחנו נזכור את המתים אבל את כל העניין של ההתעסקות עם המוות אנחנו ממש לא רוצים לעשות מזה עניין גדול זה לא העיקר ולכן אנחנו יצרה התורה תומת מת כדי לייצר הרחקה שלא יסו גדול יותר על המוות איך הוא

אמר שלא יהיו בני אדם מצויים אצל מתיהם מתוך קיבתם והצטער יותר מדי או כדי שלא יהיו דורשים אל אמיתים ו בעלי האוב לכן באמת גם תקסי הפרידה שאנחנו קוראים עליהם בפרשה שלנו ממרים ואהרון וגם בהמשך שנקרא ממשה רבנו אנחנו נראה כמובן יש אבל בוכים מספד אבל אחרי זה ממשיכים הלאה אנחנו לא יודעים את מקום קבורתה של מרים בכלל לגבי אהרון יש השרות גם את מקום קבורתו של משה רבנו אנחנו לא יודעים והסבירו המפרשים מסיבה פשוטה כדי שזה לא יהיה מוקד עליה לקבר ושלא יהפוך להיות שמה ביגדיל מהעניין של המת התורה מסתכלת על החיים התורה מסתכלת על מה שאנחנו עושים כאן בעולם תורה לא מסתכלת על

המתים ולא מסתכלת אחורה מסתכלת על מה שתפקידנו כאן בעולם לשפר אותו לשכלל אותו לבנות אותו ליצר חברה מתוקנת זה המטרה ולא המטרה של דרישה אל המוות או ראייה במוות כדבר עילאי כן זוכרים את המתים אבל לא יוצרים גלוריפיקציה של המוות ולכן לא סתם מפתיע שאת הפסוק שמופיע בפרשה שלנו על נושא של ההתערות מטומ זאת התורה אדם כי ימות באוהל ישר משך ריש לקיש בתלמוד אל כיוון אחר שהתורה מתקיימת במי שממית עצמו עליה כלומר מסירות הנפש ההתמסרות ההשקעה אבל זה הכל כאן ועכשיו זה לא שם זה לא מוות זה לא דבר כזה אלא זה דרי אל החיים לא דרישה של המתים זה הציווי של התורה שלנו

חיים ולא מוות שבת שלום