נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

מצד אחד - נס; מצד שני - אי וודאות; איך זה יכול להיות? (שביעי של פסח, תשפ''ד)

המדרש אומר שבקריעת ים סוף נבקעו כל המים שבעולם — ובכך גם הקטין את ייחוד הנס. הרבי מליובאוויטש: ה' מותיר תמיד מקום לטעות, כדי שהבחירה תישאר חופשית.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

אנחנו נמצאים עכשיו בשביעי של פסח אותו אותו יום עם מאורה נפלא של קריאת ים סוף של חציית עם ישראל את ים סוף המים עמדו להם חומה מימינם ומשמאלם הם עברו עברו את ים סוף ואז המצרים נכנסו והמצרים טבעו וככה הושלמה להם יציאת מצרים המופלאה והגרנד וזית ועל הנס הגדול הזה של פקיעת ים סוף אומר המדרש ככה שבשעה שים סוף נבקע לפני בני ישראל קעו כל המאיימות שבעולם כלומר כל מקווה מים בעולם נבקע בשעה שרע נס קריאת ים סוף ולזה אפשר למשוך את זה לשני כיוונים כיוון אחד זה להראות עוד יותר את עוצמתו של הנס שלא רק ים סוף נבקה אלא כל מקווה המים כל מקומות

המים שבעולם נבקעו כדי להראות את גודלו של הנס מצד שני זה מקטין את הנס כי הנס מאבד את האופי הפרטיקולרי הספציפי עבור עם ישראל והופך להיות תובעה כללית גלובלית אוניברסלית והרוצה לטעות יבוא ויגיד מה פתאום זה אירוע טבע כלל עולמי בכלל לא קשור לעם ישראל בכלל לא קשור ליציאת מצרים ולכל הדברים האלה ועל זה אמר הרבי מלובביץ' דבר נפלא והוא בא ואמר שככה הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם שתמיד הוא מניח מקום לטעות ולכן גם נס גלוי בו קריאת ים סוף שהוא נס גדול ביותר גם נס כזה הקדוש ברוך הוא עשה אותו בכוונה בצורה שה יכולה להתפרש כאוניברסיטה את זה מסביר הרבי מלובביץ' ואני מקריא

מהספר שולחן חג שזה עיבוד של דברים שכתב הרבי מלובביץ' ואומר ככה הקדוש ברוך הוא מניח אפשרות זו כדי שתמיד תישאר לאדם האפשרות לבחור בחירה חופשית אילו היה הנס ברור וחד משמעי היה קופה את האדם להאמין בהשם ולקיים את מצוותיו ואז לא היו הדברים נעשים מתוך בחירה חופשית לכן ניתנת תמיד ליצר הרע רשות לפתות ולהטות את האדם כדי שבעצם האדם יחזק את אמונתו יקח את עצמו ויקח את עצמו שלב א' ויאמין ולא שזה יהיה לו ברור מאליו ואני רוצה לקחת את זה למקום נוסף לנדבך נוסף והוא נדבך האי וודאות שלפעמים אנחנו יכולים לחשוב שעשינו את הכל והכל מושלם והכל בסדר אבל עדיין יש משהו שהוא לא

בשליטתנו וזאת האמונה שלנו הכוח שלנו היכולת שלנו לדלג את אותה שלב את אותו שלב קדימה ולקחת את עצמנו עוד שלב זה מחבר אותנו למאורע מאוד עצוב ומרגש שהייתי בו היום וזה בלוויה של בת של חברים שלנו עוד מהתקופה שלמדתי בישיבה שעל פי הדברים הכואבים והמרגשים שנאמרו סבלה מדיקו בתקופה ארוכה בשנים האחרונות בסופו של דבר מצא את מותה בצורה מאוד מאוד טרגית והורים המתוקים והחמודים אומרים בדברי הפרידה מהבת אנחנו עשינו את כל מה שיכלנו את כל התמיכה את הכל עשינו עשינו וגם האחים שמספרים את השיחות עם האחות באים ואומרים היא עו דתה כל הזמן לאבא ואמא על איזה הורים נפלאים הם היו כמה דברים טובים הם

עשו ובכל זאת קרה מה שקרה זהו מה מה אפשר לומר זה בדיוק האי וודאות לא הכל בשליטתנו יש מנהיג אחר מנהיג בורא לעולם הוא מנהיג את העולם לא אנחנו ולא הכל בשליטתנו אנחנו עושים את המקסימום ומכאן אנחנו צריכים לעשות את הקפיצה הזאת כולנו במקרים כאלה גם במקרה של נס שהוא בכוונה אי וודאי וגם במקרה של משבר לבוא ולעשות את הקפיצה בכוח האמוני שלנו בכוח היצירתי שלנו בכוח התבוני שלנו בכוחות שלנו לעשות את הקפיצה הזאת קדימה זה החלק שלנו בעולם שום דבר לא יהיה מובן מאליו שום דבר לא יהיה אפוי עד הסוף שום דבר לא יהיה מושלם זה חלק מאיתנו בעולם גם בניסים וגם במחו וגם

בצער אני מאחל לחברינו הטובים באמת תנוחמו מן השמיים שלא תדו צר ולכל עם ישראל שנזכה לגאולה ולשחרור החטופים ולנס ולהצלחת ולניצחון אמן אמן חג שמח

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

עִקְבוֹת המדבר בבית המקושט: הרמב"ם פוגש את דֶּרִידָה בסוכה (חג הסוכות תשפ"ז)

מדי שנה, בחג הסוכות, מתרחש אקט משונה. אנו עוזבים את בתינו הבטוחים, את מבצרי הנוחות שבנינו, ועוברים מרצון לדירת עראי רעועה, שתקרתה מסננת את אור הכוכבים וקירותיה רועדים ברוח. מדוע? מדוע לנטוש את הקבע לטובת הארעי, את הביטחון לטובת הפגיעוּת? התשובה, באופן מפתיע, מהדהדת תובנות פילוסופיות עמוקות על האופן שבו אנו בונים משמעות, ומפגישה בין גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם, לבין ההוגה הפוסט-מודרני המאתגר מכולם, ז'אק דֶּרִידָה.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

תהיו אמיתיים, תהיו טובים (יום הכיפורים תשפ"ז)

יום הכיפורים נפתח בתפילת "כול נִדְרֵי" - תפילה שעניינה ביטול נְדָרִים, כלומר ביטול הבטחות שאדם קיבל על עצמו. אבל רובנו כלל לא נוֹדְרִים נְדָרִים במהלך השנה. נְדָרִים במובן ההלכתי הקלאסי כבר לא נפוצים בימינו. אז זה מעניין - למה פותחים את היום הקדוש ביותר בשנה בביטול דבר שכלל לא קיים בחיינו?