נגילה ונשמחה עיונים בעולמה של תורהגיל נדל

כולנו חכמים וכולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה כולה - ובכל זאת עלינו לספר ביציאת מצרים. מדוע?

"אפילו כולנו חכמים" — אם כבר יודעים הכול, למה לספר ביציאת מצרים? שתי תשובות: מי שמסביר לאחר מגלה מה באמת אינו יודע, ומי ששומר את חוכמתו לעצמו עדיין לא עשה דבר.

תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)

בליל הסדר שמתקרב אלינו אנחנו נקרא בהגדה של פסח ובין היתר נאמר את הדבר הבא אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה כולה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים ועל זה נשאלת השאלה מדורה אם אנחנו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה כולה יודעים את כל התורה כבר למדנו הכל מה פתאום מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים בוא נעשה דברים אחרים, בוא נעמיק יותר, בוא נעשה דברים אחרים.

מאיפה אם אנחנו כבר יודעים את הכל, למה צריך לספר ביציאת מצרים? למה אנחנו הולכים אחורה? ועל כך ניתן לומר כמה תשובות. תשובה אחת היא שהרבה פעמים אנחנו יודעים שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים משהו, אבל רק שאנחנו צריכים לספר ולהסביר אותו למישהו אחר ואנחנו הוא מקשה שאלות או אנחנו צריכים לנסח את זה בצורה מדויקת, אנחנו מגלים פתאום שמשהו לא לגמרי סגור וברור ורק באמצעות ההסבר למישהו אחר אנחנו בעצם מגלים שאנחנו לא יודעים או שאנחנו מגלים אבל אנחנו מחדדים את ההבנה שלנו אז זה הסבר אחד גם אם אנחנו כולנו חכמים כולנו שלנו לבונים, כולנו יודעים את התורה כולה.

אנחנו רק חושבים שאנחנו יודעים את התורה כולה. רק אם נספר את יציאת מצרים, באמת נבין את הדבר האמיתי. אז זה הסבר אחד. הסבר שני לוקח אותנו למקום אחר לגמרי. באמת אנחנו נבונים. באמת אנחנו חכמים. באמת אנחנו יודעים את כל התורה כולה. אבל אנחנו שומרים את זה לעצמנו. אנחנו כמו שאומרים אנחנו צדיק שיושב בפרווה. אנחנו לא שמים תנור כדי שכולם יתחממו, אלא אנחנו רק עוטפים את עצמנו בפרו שלנו יהיה חם וזה לא טוב וזה לא שווה.

גם אם אני חכם, גם אנחנו נבונים, אנחנו יודעים את כל התורה כולה, כל זמן שלא נתנו למישהו אחר, לא השפענו את השפע הזה למישהו אחר, לא העברנו את מה שאנחנו יודעים למישהו אחר, לא עשינו את כל העבודה, שברנו את הכל לעצמנו, זה לא שווה. כל זמן שלא חשבנו על אחרים, לא עזרנו לאחרים, לא נתנו לאחרים את מה שאנחנו יודעים, זה עדיין לא נחשב. ולכן אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה כולה, עדיין אנחנו צריכים לעשות את השלב הבא הלאה ולתת גם מאיתנו לאחרים ולהעביר את מה שאנחנו יודעים, את החוכמה שלנו גם לאחרים.

חג שמח. ‏M.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

עִקְבוֹת המדבר בבית המקושט: הרמב"ם פוגש את דֶּרִידָה בסוכה (חג הסוכות תשפ"ז)

מדי שנה, בחג הסוכות, מתרחש אקט משונה. אנו עוזבים את בתינו הבטוחים, את מבצרי הנוחות שבנינו, ועוברים מרצון לדירת עראי רעועה, שתקרתה מסננת את אור הכוכבים וקירותיה רועדים ברוח. מדוע? מדוע לנטוש את הקבע לטובת הארעי, את הביטחון לטובת הפגיעוּת? התשובה, באופן מפתיע, מהדהדת תובנות פילוסופיות עמוקות על האופן שבו אנו בונים משמעות, ומפגישה בין גדול הפוסקים היהודים, הרמב"ם, לבין ההוגה הפוסט-מודרני המאתגר מכולם, ז'אק דֶּרִידָה.

מאמר פרסום חדש חגים ומועדים

תהיו אמיתיים, תהיו טובים (יום הכיפורים תשפ"ז)

יום הכיפורים נפתח בתפילת "כול נִדְרֵי" - תפילה שעניינה ביטול נְדָרִים, כלומר ביטול הבטחות שאדם קיבל על עצמו. אבל רובנו כלל לא נוֹדְרִים נְדָרִים במהלך השנה. נְדָרִים במובן ההלכתי הקלאסי כבר לא נפוצים בימינו. אז זה מעניין - למה פותחים את היום הקדוש ביותר בשנה בביטול דבר שכלל לא קיים בחיינו?