פרשת זכור, שאותה אנו קוראים השבת, כוללת מספר עניינים, אלא שנחלקו הראשונים בשאלה "בכמה מצות מדובר".
לדעת הרמב"ם (בכותרת להלכות מלכים) ומוני מצוות נוספים, מדובר בלא פחות משלוש מצוות: האחת: לאבד את זרעו של עמלק; השניה: לזכור תמיד את מעשיו הרעים, כדי לעורר איבתו; השלישית: לא לשכוח את מעשיו הרעים של עמלק. דבריו של הרמב"ם מיוסדים על הספרי, והם קוראים את פסוקי פרשת זכור באופן הבא: "זכור את אשר עשה לך עמלק" - מצות זכירה; "תמחה את זכר עמלק" – מצות מחיית עמלק; "לא תשכח" – איסור שכחת מעשי עמלק. אמנם קיימת כאן כפילות - מצות עשה (זכירת מעשי עמלק) ומצות לא תעשה (איסור השכחה), אלא שכפילות זאת אינה מהווה קושי בשיטת הרמב"ם במנין המצוות. להיפך. הרמב"ם קבע בכלל השישי כי "המצוה שיש בה עשה ולא תעשה – ראוי למנות עשה שבה עם מצות עשה, ולאו שבה – עם מצות לא תעשה".
אלא שיש ממוני המצוות שאינם מסכימים עם עקרון זה, ועל כן סירבו לקבל את הכפילות בענין עמלק, ואף צמצמו אותה. יש שצמצמו אותה באופן קיצוני (בעל הלכות גדולות ור' שמעון אבן גבירול) ומנו רק מצוה אחת - למחות את זכר עמלק, ולשיטתם מדובר בענין אחד שאין להפרידו: איבוד פיזי כמו גם איבוד הזכרון. ויש ממוני המצוות שצמצמו את הכפילות באופן מתון (ר' סעדיה גאון, לפי הבנת הגרי"פ פערלא), ומנו שתי מצות (ולא שלוש), בהתאם לתפיסתם את ענייני עמלק כשנים נפרדים: זכרון מעשי עמלק מצד אחד ("זכור את אשר עשה לך עמלק"), ומחיית עמלק מצד שני ("תמחה את זכר עמלק מתחת השמים – לא תשכח"). יוער, שלשיטה זאת איסור השכחה מתייחס לכך שלא נשכח למחות את זכר עמלק, ולא שלא נשכח את מה שעשה עמלק, וכך הוא גם פשט הכתובים!
ניתן להציע אפשרות שתכיר בשלושה עניינים שונים ונפרדים הקשורים לעמלק, באופן שלא רק שיצדיק מניית שלש מצות שונות, אלא שכלל לא תהיה חפיפה בין המצוות. וכך יהיה מהלך הדברים: מצוה אחת – זכירת מעשי עמלק הרעים; מצוה שניה – מחית עמלק; ומצוה שלישית (וכאן בא הענין החדש) – איסור שכחת הנס וההצלה שעשה ה' לעם ישראל והצילו מיד עמלק (מעבר לזכירת מעשי עמלק הרעים) (ראה סמ"ק, סימן כ"ג).
שבת שלום, גיל נדל
