להוביל או לשתף (שמיני תשפ''ד)

מי שנמצא בעמדה של הובלה של הנהגה של ניהול נמצא בדילמה במסגרת קבלת החלטות יכול להיות שנחשף לדילמה הבאה האם שעכשיו הוא מקבל החלטה הוא לוקח את ההובלה ואת הפיקוד ומקבל את ההחלטה או שהוא דווקא עובר ומשתף אנשים אחרים את הכפופים לו את המקבילים אליו מי שלא יהיה בקבלת ההחלטה האם הוא מוביל או משתתף עכשיו כמובן זה לא חד חד רכי זה לא שחור ולבן יש גוונים באמצע אפשר לשלב בין הדברים אבל אני כן רוצה להציג את התופעה של עצמה את הקונטרסט שנמצא בה ודומה שפרשת השבוע שלנו פרשת שמיני מספקת הצצה מאוד מעניינת אל הדילמה הזאת צריך להבין רגע את את האירועים שקדמו אנחנו בעצם נמצאים

אחרי מעמד הר סיני מעמד הר סיני עם ישראל היה אמור לעלות להר סיני לקבל את התורה חלה שמה איזה בעייתיות איזה נסיגה העם סרב לקבל את התורה ובסופו של דבר משה רבנו קיבל את התורה עבור העם א אוקיי זה מה ש זה בסופו של דבר מה ש העם בחר אבל אחרי זה חלה הדרדרות מאוד גדולה וגם העם חטה בחטא העגל ומשה רבנו שובר את הלוחות ומביא לוחות חדשים ומקימים בין לבין מקימים את המשכן ועכשיו אנחנו נמצאים ביום השמיני של הקמת המשכן ורוצים לחנוך את המשכן בסדר אז יש לנו מצד אחד אירועי עבר מאוד לא סימפטיים עם עם ישראל שחטה בחטא העגל ומצד שני התחלה חדשה

התחלה של משכן של בית מקדש חדש של דרך חדשה זה הסיטואציה שאנחנו נמצאים לפניה ואנחנו מגיעים ליום השמיני זה היה אמור להיות השיא של האירוע שבו בעצם הם חונכים את המשכן מקריבים את הקורבנות האש אמורה לבוא מהשמיים ובצורה כזאת להראות שבאמת השם קיבל את המשכן קיבל אותנו ומחדש את הקשר איתנו מחדש בעקבות חטא העגל זה מה שהיה אמור להיות טוב מגיעים ליום השמיני כל עם ישראל נמצא צופר רואה מה קורה ומקריבים את העולות ואת השלמים והאש לא יורדת איזה מפלה לא יורדת אנש עכשיו אנחנו תקועים מהלך גרנדיוזי לך גדול חידוש הקשר ולא קורה אז מה עוד פעם אנחנו בבעיה מה קורה פה ואז יש שתי

תגובות שאנחנו קוראים עליהם בפרשה מצד אחד אהרון הכהן ומשה רבנו מנהיגי העם מה הם עושים נכנסים לאוהל מועד ואומר המדרש נכנסו להתפלל כן ביקשו עזרה מהקדוש ברוך הוא אמרו מה מה לעשות איך פותרים את הבעיה הלכו להתפלל ולבקש סיוע מהקדוש ברוך הוא זה מה שקרה זה אפשרות אחת אה כיוון אחר לגמרי היה של בניו של ה של של של א א א אהרון הכהן נדב הביו שהם באו ואמרו ככה אנחנו אם זה הסיפור בואו אנחנו נביא את האש בעצמנו נדליק את האש במשכן וככה תרד זאת אומרת אפשרות אחת זה שבא ומשה רבנו ואומרים רגע רגע רגע העסק לא עובד האם כבר העם כבר חטה פעם

אחת בואו זה אולי משהו שמעל לכוחותינו בוא נראה איך פותרים את הבעייה נתייעץ נתפלל לקדוש ברוך הוא ושהוא יכוון אותנו ומה שנעשה לעומת זאת א נדב ואביהו באים ואומרים לו אנחנו ניקח את התפקיד הלאה אנחנו נלך עם זה קדימה אנחנו יודעים מה לעשות אנחנו העם לא יכול לעלות לבד אנחנו נביא אותו אנחנו ניקח יש לנו את הכוח לעשות את הדברים בסדר זה בעצם שתי הדילמות ומה קרה על פי הזברות של רשבם באמת סליחה עוד לפני הרש בם באמת ירדה אש מהשמיים ירדה אש מהשמיים אחרי התפילה אחרי מה שקרה אחרי הדלקת האש של ואביהו ירדה אש מהשמיים וקיבלה את הקורבנות אוקיי אז מי צדק בעצם האם

פתרון התפילה והחיבור מחדש של כל העם לאירוע זה היה הפתרון הנכון או שאולי הפתרון הנכון היה להקריב את האש מלמטה ולהביא אותה טוב התשובה מאוד מאוד ברורה כי אותה אש שירדה מהשמיים ולקחה את הקורבנות האש הזאת גם שרפה את נדב ואביהו והמיתה אותם אותה אש אותו מהמהלך בדיוק לפי הסברו של הרשב וזה כמובן במקרה הזה ראיה ניצחת שהכיוון המוביל היחידי שלא משתף שלא מתייעץ שלא עושה את הדברים זה לא היה הפיתרון הנכון לא במקרה כזה היה צריך לעצור היה צריך לעשות חשיבה מחדש להבין ש שלא את הכל אפשר לעשות לבד וצריך לחשוב ולהתייעץ האם זה הפתרון האולטימטיבי אני לא יודע להגיד אפשר לראות בתורה גם

מקרים אחרים אבל לפחות האפיזודה הזאת של פרשת שמיני מציגה לנו מסר ברור בהקשר הזה במהלך של עם ישראל בטרגדיה חרית העגל ובע לצורך חידוש הקשר עם הקדוש ברוך הוא מה שהיה צריך לעשות זה דווקא לעשות מהלך משתף ולא מהמהלך אליטיסטי יחידאי שבא ואומר אני צליח לעשות את הכל בכוחות עצמי שבת שלום