השחיקה שבקירבה (לפרשת אחרי מות תשפ''ד)

פרשת השבוע שלנו פרשת אחרי מות קרוייה על שם הפסוק הפותח את הפרשה וידבר השם אל משה אחרי אמות שני בני אהרון בקרבתם לפני השם וימותו בעצם מדובר על אירוע טראגי הוא לא נזכר בפרשה הזאת אלא לפני מספר פרשיות בפרשת שמיני ביום השמיני לחנוכת המשכן עושים בניו שני בניו הגדולים של אהרון נדב ואביו עושים מעשה מקריבים אש זרה ים אש ובסופו של דבר מתים לפני השם ונאמרו כמה הסברים מדוע באמת הם הם מה היה החטא שלהם או מדוע הם מתו המדרש תנחומא מסביר שזה יכול להיות שהם נכנסו לפני ולפנים כלומר לקודש הקודשים למקום שאסור היה להם להיכנס הסבר אחד אומר שהם נכנסו כאשר היו שטוי יין

שיכורים הסבר אחר היה אומר שהם הקריבו אש זרה יש כמה הסברים אבל לא אבל אבל בהמשך לזה בעצם הפסוק בפרשה שלנו אומר עוד משהו אחד שמוסיף לזה נדבך והוא לא מדבר סתם על אחרי מות שני בני הארון אלא בקרבתם לפני השם וימותו כלומר מדובר פה במשהו של קרבה ואני רוצה לספר לכם על רעיון מאוד יפה שמביא הרב הדין שטיינזלץ הדין אבן ישראל בספרו חיי עולם הוא בעצם מסביר את המונח של שחיקה חמת קרבה בעצם גם אם ניקח את העניין של שתויה יין שנכנסו או אש זרה שנכנסו לפני ולפנים בעצם הם היו יותר מדי רגילים בעבודת המקדש או בעבודת המשכן או בקרבה לפני השם סך הכל

הם היו בניו של הכהן הגדול והם כבר כנראה מסביר הרב שטיינזלץ איבדו את ההתרגשות או נשחקו הו התייחסו אל הדברים כמובן מאליו ולכן קרה להם מה שקרה בגלל שהם הרגישו כבר כבני בית בתוך הדבר הזה אז הם ירשו לעצמם לעשות או להיכנס שטוי יין או להקריב אש זרה או להיכנס למקומות שלו כי הקרבה הזאת יצרה שחיקה ואני רוצה לספר את הרעיון של הרב שטיינזלץ כי הוא כל כך יפה וכל כך רלוונטי בעצם כל אחד מאיתנו שאנחנו עושים דבר בפעם הראשונה אנחנו מאוד מתרגשים או מפחדים או או מתכוננים זה לא משנה אם זה יהיה אירוע מאוד מאוד משמח איזה הופעה ראשונה שלנו על במה אנחנו מאוד

מאוד נתרגש זה יכול להיות חלילה משהו טרגי של קבורת קרוב או משהו כזה אז זה יכול להיות בכיוון הזה זה יכול להיות הגעה לאיזה תכנון של טיול מיוחד ולצאת לדרך לטיול תמיד הפעם הראשונה או הפעמים הראשונות יוצרות התרגשות ויוצרות מין מימד מאוד מאוד מיוחד הם הם של של התרוממות של רוממות של יראה של קרבה מיוחדת של א א לאותו דבר אבל כאשר אנחנו עושים את אותם דברים הרבה פעמים אנחנו מתחילים להישחק להישחק אנחנו רגילים לזה יכול להיות אותו עובד חבר'ה קדישה שעוסק בקבורת מתים שליבו כבר יכול להיות גס בדבר כי הוא יעשה את זה כל הזמן אותו בן אדם ש משמח אנשים או אומן שמופיע

על במה שעולה ועולה ועולה וכבר מתרגל לזה או שחקן או כל כל אחד מאיתנו שעושה פעולה כזאת או אחרת שגרתית ליבו כ גס בזה ועל זה בדיוק הפרשה שלנו מספרת זה היה לפי דברי הרב שטיינזלץ חטא עם של נדב אביו השחיקה הזאת מתוך קרבה וזה המסר שגם הפרשה הזאת באה ואומרת לנו למצוא את הדרך להתרגש מחדש או להימנע מרפטת מחזרה יותר מדי על דברים כמצוות אנשים לומדה כי אז אנחנו השחיקה הזאת א הקרבה הזאת תוביל לידי שחיקה ולכן יכול להיות שצריך לעשות הפסקה לא לעשות את זה כל זמן לקחת פסק זמן ולעשות משהו אחר כדי לא לתת לקרבה הזאת לשחוק אותנו כדי לשמור על מימד

ההתרגשות לשמור על מימד הרוממות לשמור על המיוחדות של האירוע ולא להפוך אותו להרגלי ולשחוק שבת שלום