תוכנן מגדל - יצא מרתף (לפרשת במדבר תשפ''ה)
המפקד וסדר הדגלים מציירים תמונה מאורגנת להפליא — שהתפרקה תוך חודשים. שני לקחים: הפער הקבוע בין תוכנית לביצוע, ועוצמתה של הבחירה החופשית לשנות תוכנית אלוקית.
תמליל השיעור (תמלול אוטומטי — ייתכנו אי-דיוקים)
פרשת השבוע שלנו, פרשת במדבר, הפותחת כמובן את ספר במדבר, מתחילה במפקד או בציווי על מפקד של בני ישראל וגם בביצוע שלו. וכך נאמר: "וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור שאו את ראש כלדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לציבותם אתה ואהרון ובהמשך הפרשה אנחנו קוראים על עוד דבר אחד וזה על סדר חניית בני ישראל במדבר ועל סדר ההליכתם וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור איש על דגלו באותות לבית אבותם יכנו בני ישראל ויש שם סדר מאוד ברור איך הם חונים
והפרשנים כמובן נתנו דגש מאוד גדול לדבר הזה גם אנחנו רואים שזה נאמר מצוין התאריך המדויק שהדבר נאמר וגם הפרשנים עמדו על מדוע יש צורך בכלל לפקוד את בני ישראל יש שהסבירו שזה מתוך חיבתם של בני ישראל, יש שהסבירו שזה להדגיש את המעמד של בני ישראל.
מפרשים אחרים הסבירו שזה נועד לפני הכניסה לארץ ישראל. ולכן צריך למנות כדי לדעת גם מי ה מי האנשים שילכו וילחמו ויכבשו את את א מארץ ישראל. יש הסברים שבאים ואומרים שזה בא ונותן ובא לתת צוויון של סדר וארגון של עם שמתנהל בצורה מסודרת. הרבה הסברים לתופעה אחת מאוד ברורה. סדר, ארגון, מפקד. יודעים מה קורה, יודעים מי נגד מי. יודעים איפה עומדים, יודעים איפה הולכים. ולכן גם ציירו מכאן הרבה מפרשים ציור של תמונת מצב אידיאלית של מה אנחנו מצפים מעם ישראל, מה אנחנו מצפים מארגון של עם וכולי וכולי על פי המתכונת שמופיעה בפרשה שלנו.
אבל אני רואה בזה דווקא משהו מאוד עירוני. למה אני רואה בזה משהו עירוני? כי כשלעצמה התופעה הזאת היא קיימת והפרשה כמובן עומדת אבל בסופו של דבר לא נחכה הרבה זמן מעט מאוד זמן חודשים בודדים וכל העסק התפרק הכל היה מתחיל בתלונות מיד שהתחילו לזוז אנחנו נקרא בפרשת בעל בעלותך ויעמקמתוננים ולאחר מכן כמובן אנחנו נקרא על חטא העגל א סליחה על חטא המרגלים ועל אי הכניסה לארץ ישראל והצורך להסתובב 39 במדבר כלומר מתוך הארגון הזה שום דבר לא לא נשאר בצורה מסודרת עד כדי כך שאנחנו קוראים על מפקד נוסף בפרשת פנחס שהתוצאות שלו הם שונות מהמפקד זה כעבור כמעט 39 שנה כי שבט שמעון למשל כמעט
ונמחק בגלל חטאו שהיה בהמשך ועוד הרבה דברים אחרים כורו של דבר תמונת המצב ה הא הידילית או האידיאלית התפוגגה והתמסמסה כמעט ברגע שהיא ניתנה ובעיניי המסר או הלקח או או מה שאני לוקח מזה הוא כפול אחד תוכניות לחוד וביצוע לחוד המציאות יותר חזקה מהתוכניות אנחנו מצד אחד מצטווים לתכנן אבל מצד שני הביצוע יכול להיות שונה לפעמים צריך לחשוב על פלן B ועל פלאן C ולפעמים צריך תוך כדי תנועה לשנות את הדברים אין המציאות לחוד והביצוע לחוד ותמיד יש פערים והפער הזה מומחש בתוך ספר במדבר.
דבר שני שאני לומד מזה זה עוצמתה של הבחירה החופשית של האדם. כי בסופו של דבר יש פה תכנון, תכנון אלוקי, תכנון של הקדוש ברוך הוא. ובכל זאת יש בחירה לאדם והאדם יכול לעשות מה שהוא רוצה. ואם עם ישראל בוחר לחטו בחטא המרגלים ולא לרצות להיכנס לארץ ישראל, אלא לעשות דברים אחרים, אז אין מה לעשות. הזה משנים את מצב המציאות המתוכנן ולוקחים אותו לכיוון אחר והקדוש ברוך הוא מגיב אל המציאות הזאת ויוצר ומתכנן מציאות אחרת אז אלו שני המסרים בעיניי שעולים מאוד יפה מהקונטרסט הגדול בין התוכניות של הפרשה לבין הביצוע אחד עצם להכיר בקיומו של קונטרסט דבר שני להבין את כוחה הגדול של הבחירה שלנו האחריות שלנו ומה אנחנו יכולים לעשות עם הכוח שיש לנו שבת שלום