בפרשתנו אנו קוראים את ציוויו של ה' לאברהם בענין ברית המילה "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם".
בצד הדיון בטעמה של מצות המילה עצמה, התפתח דיון בשאלה מדוע מלים דווקא ביום השמונה. הרמב"ם, נאמן לדבריו בסוף הלכות תמורה - "אף על פי שכל חוקי התורה - גזירות הם, כמו שביארנו בסוף מעילה, ראוי להתבונן בהן, וכל שאתה יכול ליתן לו טעם - תן לו טעם" - הביא במורה הנבוכים (ג, מט) לא פחות משלשה טעמים לביצוע המילה דוקא ביום השמיני ולא מאוחר יותר:
"שלמות המצוָה הזאת והנצחתה מתגשמות בכך שהמילה נעשׂית בגיל הקטנות. בזאת יש שלוש חוכמות. הראשונה - שאילו השאירו את הקטן עד שיגדל, אולי לא היה עושׂה. השנייה - שאין הוא כואב כמו שכואב גדול, בגלל רכּוּת עורו ובגלל חולשת דמיונו, כי גדול - חושב לנורא וקשה את הדבר שהוא מדמה שיקרה, לפני שהוא קורה. השלישית - ...[ש]אין אהבת האב והאם את הנולד בשעה שהוא נולד כאהבתם אותו כשהוא בן שנה, ואין אהבת בן שנה כאהבת בן שש. לכן, אילו השאירו אותו שנתיים או שלוש, היה זה מחייב ביטול המילה בגלל חמלת האב ואהבתו אותו. אבל בשעת לידתו צורה דמיונית זאת חלשה מאוד, ובמיוחד אצל האב שהוא המצוּוה בְּמִצְוָה זאת".
בהמשך דבריו, מסביר הרמב"ם כי אין מלים לפני שמונה ימים, בגלל חולשת התינוק עד גיל זה. מבחינה רפואית, מנגנון הקרישה של התינוק מתייצב בגיל שמונה ימים, כפי שציינה ד"ר אילה אברהמוב במאמרה בכתב העת הרפואי הלכתי אסיא:
"יש גם טעם רפואי לקביעת ביצוע המילה בתאריך זה דווקא... ביצוע המילה הוא למעשה פעולה כירורגית, ובתור שכזו נדרש מנגנון קרישה ומניעת דמם במצב תקין ופעיל... תינוק נולד עם מנגנון קרישה תקין. זאת בגלל השירות הטוב שהוא מקבל מאמו, בצורת פקטורים של קרישה המועברים אליו דרך השליה. עובדה זו מסבירה את מיעוט התופעות של שטפי דם אצל התינוק בזמן הלידה ומיד לאחריה.
ברם, תמיכה זו של האם נעלמת תוך 2-3 ימים, ומגיל 3-5 ימים כל תינוק - אף אם הוא בריא ובשל - סובל ממצב של חוסר גורמי הקרישה. פקטורים אלה, כאמור לעיל, נוצרים בכבד, אך בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות זו, וברור שאינו יכול לעמוד במעמסת יתר של התערבות כירורגית, ולכן ברית מילה בגיל 3-6 ימים יכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי, ללא יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה.
באופן פיזיולוגי עד גיל 8 ימים הכבד מתחיל להתאושש. הוא הולך ומתבגר ותיפקודיו משתפרים. ואמנם בגיל שמונה ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי הקרישה ומניעת הדמם, כך שהתינוק יכול לעמוד בהצלחה בביצוע הברית. אכן, ברור שהבעיה שונה ומסובכת יותר בתינוקות חולים ובפגים, אשר אצלם צריך לקבוע את תאריך המילה באופן אינדיבידואלי - לפי המצב".
להרחבה: http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA3/R0031384.asp
