לא תלוי בשום מקום (לפרשת בחוקותי)

אצל הנביאים אנחנו מוצאים פסוקים רבים שמדברים על כך שהשם לא זקוק לקורבנות עצמם אלא דורש לב טהור שמיעה בקולו וכמובן עשיית צדק וחסד למשל בהושע כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלוהים מעולות ובישעיהו זה נאמר בצורה מאוד מאוד מאוד ברורה בישעיהו פרק א' למה לרוב זבחכם רחצו הזקו הסירו רוע מעל אלילכם מנגד עיניי חידלו הריע לימדו היטב דירשו משפט אשרו חמוץ שיפטו יתום ריבו אלמנה כלומר תעשו צדק וחסד תשמעו על רמת רמה מוסרית גבוהה ולא אל תחשבו שאם תקריבו קורבנות אז השם יסלח לכם והכל יהיה בסדר זה לא תהליך כזה אם אין רמה רוחנית ומוסרית טובה שום דבר לא יעזור ושום דבר גם לא חשוב

בירמיהו נאמרו דברים עוד יותר קונקרטים כי הם התייחסו למקדש עצמו בפרק ז' בירמיהו ירמיהו מוסר נבואה שנאמרה בשער בית המקדש והוא מזהיר את העם שהם לא יבטחו בסיסמאות ריקות כאילו עצם קיומו של המקדש מבטיח את שלומם ללא קשר להתנהגותם המוסרית והנה אומר מה שאומר ירמיהו אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמור היכל השם היכל השם היכל השם אמה כי היטב תטיבו את דרככם ואת מללכם אם הסוד תעשו משפט בין איש ובין ראהו ושיקנתי אתכם במקום הזה כלומר אל תדברו על מעלתו של המקדש שיכל השם שהוא זה שיגן עליכם והוא זה שישמור עליכם מהמה ממש ממש לא מה שחשוב זה היטב תטיבו את דרככם המקדש יוכל

להיחב ומה שצריך זה לתקן כן את הדרכים ואיך זה נוגע לפרשת השבוע שלנו פרשת בחוקותיי כי בעצם פרשת בחוקותיי בתורה אנחנו מוצאים כבר הד או קריאת כיוון קודמת בעצם לדברים שאמרנו הרבה לפני הנביאים למה כי פרשת בחוקותיי מתארת סוג של קריטת ברית שהשם יכרות עם בני ישראל וכתוב ככה אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם וכימותי את בריתי אתכם ונתתי משקני בתוככם והתלכי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם כלומר אם תקיימו את המצוות תשמעו בכל השם תשמרו על רמה דתית ומוסרית נאותה אז אני אקים את הברית ואז אני אשכון בתוככם ומה עם בית המקדש ומה עם מה שקראנו לפני כמה פרשות של

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לא זה לא מה שמובא פה פה אין אין מקדש שיגן ולא המקדש שהוא ישרה את השכינה אלא מה שיקבע את הדברים זה השמירה על על מצוות השם על רמה מוסרית ורחנית גבוהה שוב אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם ואז ונתתי משקני בתוככם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם וזה כמובן מסר מאוד מאוד חשוב חייו של האדם המאמין והדתי אם אין בהם שלמות מוסרית שלעשות מעשים טובים, שלעזור לחלשים, שלשפוט משפט, שלעשות חסד.

אם אין בהם את הדברים האלה ויש בהם רק דבקות דתית בעולם כזה או אחר, ובטח בדבקות במקומות או במקדשים או או בדברים כאלה, זה ממש לא הדבר הנכון. זה ממש לא הכיוון שהנביאים מכוונים אותו. ונראה לי שזה גם ממש לא הכיוון שהתורה רומזת עליו. להפך שבת שלום.