יודעים שלא יודעים הכל (כי תצא תשפ''ד)

בפרשת השבוע שלנו פרשת כי תצא יש המון מצוות למעלה מ-70 מצוות ריבוי שלם של דברים הפרשנים ניסו למצוא את הקשר ולא הצליחו כל כך לא הצליחו שלפעמים אנחנו רואים שיש סתירות או קונפליקטים או או ממש דיסהרמוניה בתוך הדברים אם רוצים להראות את הדיס הרמוניה אחת כל כך בולטת היא ממש במשהו שמופיע בתחילת הפרשה שמסופר על איש שיש לו שתי נשים האחת אהובה ואחת צנועה בסוגריים צריך להבין איך הוא הגיע למצב יש לו שתי נשים ואחת אהובה ואחת צנועה אבל זה נשים זה בצד אבל מה שקרה זה שהבן הבכור הוא הבן של השנעה ולא של האהובה ולפי המשפט העברי דין התורה צריך לתת לבכור פי שניים

עכשיו אותו בן אדם נמצא כמובן במתח ובקונגרס להעדיף אותו מצד שני החוק אומר שצריך לתת לשנע לבן של הנועה כי הוא הבחור התורה באה ואומרת פה והסביר את זה מאוד יפה הרב זקס במקרה הזה אין מה לעשות צריך ללכת לפי המשפט ולא לפי האהבה כי המסר הוא שגם אם יש לנו לפעמים אנשים דחויים עלובים שנויים אלה שננו לא רוצים להעדיף אותם אלה יזרקו בצד אלה יפלו אלה יפלו לשוליים וצריך לשמור גם על הזכויות שלהם בתוך המשפט בתוך המערכת לכן אי אפשר ללכת כל הזמן רק בעקבות אהבה רק בעקבות הרגש לפעמים צריך לדאוג גם לחלשים לאלה שהרגש לא נוטה עבורם ולמצוא להם גם כן את הזכויות

שלהם אז זה בזהר אנפין בדבר אחד אבל הפרשה שלנו רווייה במצוות ש שממש הולכות לכיוונים שונים מצד אחד אנחנו רואים מלחמה בעמים שונים מלחמות מצווה כנגד אוייבים מלחמות בעמלק שממש צריך להשמיד את האוייבים ממש לא לחוץ על חיי אדם מצד שני הפרשה מספרת על סיפור אחר שאם יש עיר ולידה נמצא חלל מישהו מת ולא יודעים מה קרה לו עושים שמה ועדת חקירה שלמה כדי להבין איך הדברים קרו או אם עושים עצור על עיר ועל עיר שצריך לכבוש אותה ולהרוג את כל האנשים עדיין מצוה התורה לא להשחית את עץ הפרי כי עץ הפרימה כי אדם עץ השדה עץ הפרי הם הם הם הם הם צריכים צריכים

לשמור עליו וגם אם הורגים את האנשים אבל עץ הפרי צריך לשמור אז שוב א אם מסרים שרצים גם לפה וגם וגם לשם כי המציאות היא ה היא מרובת פנים המציאות דורשת איזונים ולא ולא תמיד את כל המציאות יכולים לתפוס במקשה אחת בהרמוניה אחת כי זה תלוי נסיבות תלוי מקרים תלוי תלוי שיקולים שונים והעדפות שונות אפילו מספר הרב שטיינזלץ בספר שלו שאנחנו מכירים כמובן את המסר הכל כך גדול של של של התורה של מסר השלום ושל חיטטו חרבותם לעתים ודרכי הדרכ נום בכל נתיבותי השלום אז הוא אומר נכון אפשר אפשר לקחת את המסר הזה חזק אבל במקום להביא את הציטוט המוכר שלנו של וכיתתו חרבותם לעתים

אפשר גם להביא פסוק הפוך בספר יואל קוטו איתכם לחרבות כי לפעמים זה מה שצריך להיות לפעמים זה החזון אין מה לעשות ים החזון הוא להפוך את האט לחרב ולא את החרב לעט הכל תלוי באירוע הכל תלוי במצב לכן הפרשה שלנו משקפת מצב של דיסהרמוניה של מציאות שלדעת קימת כל הזמן זה המציאות שלנו מציאות שאי אפשר לתת לה פשר מוחלט ועל זה סיים הרב שטיינזלץ בדבריו לפרשת השבוע בצורה מאוד מאוד יפה הניסיון שלנו להבין הכל וליצור תמונה אחידה ושלמה אומר הרב שטיינזלץ הוא ניסיון לקחת את הקדוש ברוך הוא לפחות את התורה ולעשות אותה כתבנית של גן ילדים וזה בדיוק מה שהתורה לא נותנת לנו לעשות נכון

שצריכים להבין דברים אומר רב שטי זלץ אבל אחרי הכל ולפני הכל מה שאנחנו יכולים הבינו שהתורה היא גשר שקצה הוא האחד נמצא פה וקצה הוא בשמיים ועליו הקדוש ברוך הוא רוצה שנלך אותו קצה שבצד שלנו ניתן להליכה וצריך לזכור שקצה הוא האחר הכן מגיע לשמי מרומן מצד אחד אנחנו מנסים לפעול במציאות לתת לפשר לאזן לעשות אתיות הדברים אבל אנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים את הכל אנחנו מבינים שאנחנו לא מצליחים באמת לתת הסבר להכל ויש דברים שלא תלויים בנו יש דברים שאנחנו משאירים אותם קצוות פתוחים כי אנחנו באמ באמת לא מסוגלים להבין אותם שבת שלום