במורה הנבוכים (ג, לא) מסביר הרמב"ם מהי תכליתן הכוללת של המצוות: "שכּל מצוָה משש מאות ושלוש-עשֹרה מצוות אלה באה או לתת דעה נכונה או להסיר דעה פסולה, או לתת משפט צדק, או להסיר עֹשֶק או לחנך למידה טובה, או להזהיר מפני מידה גרועה. הכול תלוי בשלושה דברים, בדעות, במידות ובמעשׂי הנהגת המדינה". למעשה, אין מדובר רק בתכליתן המצוות אלא בכוונת כל התורה כולה, כפי שכתב הרמב"ם מעט קודם לכן (ג, כז): "כוונת כל התורה שני דברים, והם תקינות הנפש ותקינות הגוף. תקינות הנפש תהיה בכך שתושׂגנה להמון דעות נכונות כפי יכולתם... תקינות הגוף תהיה בתקינות מצבי חייהם אלה עם אלה".
בסמוך ולפני פעולתו של יעקב הנוגעת תיקון הנפש - בבניית מזבח לה', וקריאה בשם ה' ("ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוהי ישראל"), מספרת פרשתנו על פעולות אחרות של יעקב - "ויבוא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען, בבואו מפדן ארם; ויחן את פני העיר". התלמוד (שבת לג, ב) מסביר שיעקב היה מעורב בתיקון החברה: "אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ור' יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם".
הרחיב והעמיק בענין זה הרב קוק (עין איה, שבת, פיסקה רפ"ב), הרואה את מעשיו של יעקב, לפי כל שלושת הדיעות, ככאלו המגבירות את האחוה האנושית: שכל מה שיתרבו בני אדם יותר, יוכלו להועיל איש לאחיו ע"י התחלפות הכוחות, שיוכל כל אחד להשתמש ולהנות במה שחבירו מוציא אל הפועל. וכל מה שתהיה הכרה זו יותר גלויה ובולטת, יותר יתרחב כח האהבה ואחוות החברה האנושית, שממנה תוצאות לכל הטוב היותר נשגב שראוי להיות שורר בעולם".
בהתאם לכך מנתח הרב קוק את מעשיו של יעקב: תיקון המטבע – משום שהמטבע ממקסם את השימוש של האדם במשאבי החברה, בשונה מסחר חליפין המגביל את הסחר בין שני אנשים לצרכים המיידים שלהם; תיקון השוק – משום שהשוק מייצג יוזמה של הבאת האנשים שאינם מכירים אחד את השני למקום אחד, בשונה מהסתמכות על היכרויות מוקדמות; ותיקון המרחצאות – משום שתחילת הטעם הטוב והמוסרי מתחיל מהרחבת מושג הנקיון והטהרה הנמצא במרחצאות.
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה
במורה הנבוכים (ג, לא) מסביר הרמב"ם מהי תכליתן הכוללת של המצוות: "שכּל מצוָה משש מאות ושלוש-עשֹרה מצוות אלה באה או לתת דעה נכונה או להסיר דעה פסולה, או לתת משפט צדק, או להסיר עֹשֶק או לחנך…
