"אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף?
התנהגותם של בני יעקב כלפי אביהם תמוהה ומקוממת: כיצד העזו לגרום לאביהם להאמין שיוסף טורף על ידי חיה רעה, בשעה שהם ידעו שהוא לא מת? מדוע לא תיקנו את המצב ולא סיפרו לאביהם את האמת,לאחר שראו שאביהם ממאן להתנחם על בנו? כיצד אביהם סלח להם (או למי מהם) על התנהגות איומה שכזו?
ושמא בני יעקב אכן סברו שיוסף מת.
בפרשתנו מסופר על ראובן ששב אל הבור - "והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו, וישב אל אחיו ויאמר – הילד איננו ואני אנה אני בא". מה עבר בראשו של ראובן? האם ראובן חשב שיוסף מת? אכן כן. בטכניקה ספרותית מתוחכמת מספרת לנו התורה מה חשבו האחים בליבם. היה זה כאשר שליט מצרים ביקש לאסור אחד מהם, ואו אז אמרו איש אל אחיו: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו". יוסף התחנן לצאת מן הבור אך הם לא הסכימו להוציאו. ומה קרה בהמשך? אומר על כך ראובן: "ויען ראובן אותם לאמור – הלוא אמרתי אליכם לאמור אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש". כלומר, ראובן סבר שיוסף מת, וכעת הדבר חוזר אליהם כנקמה.
נחזור לפרשתנו: אם ראובן חוזר אל הבור וסובר שיוסף מת – מדוע אין אנו קוראים על כך שיתר האחים מתקנים אותו ומספרים לו שיוסף לא מת אלא שנמכר לישמעאלים כעצתו של יהודה? ומדוע כשהאחים מתוודים הם אינם מציינים את העיקר ("אנחנו אשמים שמכרנו את יוסף ולא החזרנו אותו הביתה"), אלא רק מציינים את זעקותיו קורעות הלב של יוסף? אין זאת אלא משום שהאחים הניחו שיוסף מת: או שחיה רעה טרפה אותו או שמת בדרך אחרת.
ומשום שהניחו זאת, העדיפו לטובת אביהם לפברק ראיה על מותו של יוסף, שכן עדיף שאביהם יתאבל כיאות על בנו האהוב, מאשר יחשוב שהוא נעדר ויסרב להתנחם. בהתאם לכך השקיעו מאמצים רבים בניחום אביהם: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו", אלא שהמציאות טפחה על פניהן, וגם כאשר קרע "טרוף טורף יוסף" עדין סירב להתנחם.
ומה בנוגע ל - "ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה"? מי מכר את יוסף?
הנה התמונה במלואה:
כאשר יוסף הגיע לאחיו הפשיטו אותו האחים מכותנתו והשליכו אותו אל הבור, כעצת ראובן. בעודם מורידים אותו לבור שומעים האחים את זעקותיו קורעות הלב של יוסף, אך הם אינם שועים לתחינותיו ומתרחקים ויושבים לאכול לחם. ראובן מנסה לשכנע את האחים להוציא את יוסף מהבור, אך האחים אינם מוכן לקבל את הפצרות ראובן. בינתיים רואים האחים את שיירת הישמעאלים מרחוק, ובראשו של יהודה מבריק הרעיון למכור את יוסף לישמעאלים. אלא שתוכנית זו אינה יוצאת אל הפועל, שכן מישהו הקדים את האחים. היו אלו אנשים מדיינים אשר עברו ליד הבור, שמעו את תחינותיו של יוסף, משכו אותו מהבור, ומכרו את יוסף לישמעאלים. בינתיים כלתה סבלנותו של ראובן והוא החליט, למרות התנגדות אחיו, לחזור אל הבור ולהוציא את יוסף, אלא שיוסף כבר לא היה בבור. חוזר ראובן אל אחיו ומספר להם את הגילוי המזעזע: "הילד איננו". האחים, המומים לגמרי, מניחים שיוסף מת, ומפברקים את הראיה על מות יוסף, לטובת אביהם.
(מבוסס על רעיון שהובא בספרו של ליאון קאס, ראשית חכמה)
