מקורו של האיסור לשאת שתי אחיות הינו בספר ויקרא (יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור, לגלות ערותה עליה בחייה", והסביר שם רס"ג: "אל אחותה – עם אחותה, לצרור – שיהיו צרות זו לזו". איסור זה נמנה כמצות לא תעשה (שס"ה) - |האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האשה בחיי האשה" (וראו גם במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק ב').
והנה, בפרשתנו אנו מוצאים את יעקב נושא שתי אחיות, זו בחיי זו. ונשאלת השאלה כיצד יכל יעקב לעשות זאת ולעבור על איסור תורה?
שאלה זאת, בין היתר, שימשה את הרמב"ן כתשתית לתפיסתו המגובשת (בעקבות הספרי) בדבר מעלתה של ארץ ישראל, לפיה עיקר כל המצוות הן ליושבים בארץ ישראל:
"ומן העניין הזה אמרו בספרי... אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצוות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים.... אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין וכמזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'" (פירוש הרמב"ן לויקרא יח, כה).
בהתאם לכך מסביר הרמב"ן שאברהם שמר את המצוות בארץ ישראל דווקא, ויעקב נשא את שתי האחיות בחוץ לארץ בלבד ולא בארץ ישראל (פירוש הרמב"ן לבראשית כו, ה). ועוד מוסיף הרמב"ן בנוגע לעיתוי מותה של רחל: "וה' לו לבדו נתכנו עלילות שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ, כי בזכותה לא מתה בחוץ לארץ, ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות.... ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם בשכם, ולא נגע בה בארץ כלל מפני הענין שהזכרנו" (פירוש הרמב"ן לויקרא, שם).
שיטת הרמב"ם נראית שונה לגמרי. לא מצויה ברמב"ם התייחסות לקיומה של רמה אחרת של חובת קיום מצוות בחו"ל, ואדרבה, הרמב"ם מציין מצוות מסוימות שבהן נתחייבו ישראל בשעת הכניסה לארץ (מלך, עמלק, בנין בית המקדש; ראו הלכות מלכים א, א) או שהחיוב בהן הוא בארץ ישראל (העמדת בתי דין; הלכות סנהדרין א, ג). אין זאת אלא כדי ללמדנו כי החיוב ביתר המצוות קיים בחו"ל באותה מדרגה (למעט, כמובן, מצוות התלויות בארץ).
ואם כך, כיצד יסביר הרמב"ם את נשיאת שתי האחיות על ידי יעקב? לשיטת הרמב"ם השאלה כלל אינה מתחילה, שכן בשונה מהרמב"ן, הרמב"ם אינו סבור שהאבות קיימו את כל התורה כולה, אלא מצוות מסוימות בלבד. וכך כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ט: על שישה דברים נצטווה אדם הראשון: על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים... הוסיף לנוח אבר מן החי... נמצאו שבע מצוות. וכן היה הדבר בכל העולם, עד אברהם נצטווה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית. ויצחק הפריש מעשר, והוסיף תפילה אחרת לפנות היום. ויעקב הוסיף גיד הנשה, והתפלל ערבית. ובמצרים נצטווה עמרם במצוות יתרות, עד שבא משה רבנו ונשלמה תורה על ידו". וככל הנראה, איסור שתי אחיות לא בא בגדר איסור גילוי עריות הראשוני שנצטווה בו אדם הראשון (בדומה לאחת הדעות המובאות בפירוש אבן עזרא, ויקרא יח, יח).
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות?
מקורו של האיסור לשאת שתי אחיות הינו בספר ויקרא (יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור, לגלות ערותה עליה בחייה", והסביר שם רס"ג: "אל אחותה – עם אחותה, לצרור – שיהיו צרות זו לזו". איסור זה…
