איך מתמודדים עם תלונה? (פרשת בשלח תשפ''ו)

ברפידים אין מים. במדבר זה לא עניין של אי נוחות זמנית. זו סכנת חיים של ממש. דמיינולעצמכם עם גדול עם משפחות, ילדים ומקנה עומד במקום שאינו יכול לספק את הצורךהאנושי הבסיסי ביותר, מים. רגע כזה מעורר באופן טבעי בהלה, חרדה, תחושת עובדןשליטה. וכשמגיעה הבה מגיעות גם שאלות קשות. למה אנחנו כאן? למה יצאנו למסע הזה?האם יש מי שמוביל אותנו באמת? מתוך תחושות אלו יוצאות מהפה של בני ישראלמילים שבוקרות מהלב למה זה אליתנו ממצרים להמיט אותי ואת בני ואת מקני בצמה אך כאןנשאלת שאלה גדולה ומרכזית בפרשה איך אנחנו מבינים את החוויה הזו האם זה הוא רגע שלמרד או של כאב קריאה מדוקדקת בפרשה מגלה שיש כאן רבדים שונים מצד

אחד קולו של העםזהו קול של קושי אמיתי של שאלה מתוך לב מבולבל ומודאג זהו עם צעיר בחירותו שזהאתה יצא משעבוד ארוך והוא עוד לומד להאמין, עוד לומד איך לשאול, איך להתמודדעם מצוקה.

מצד שני, קולו של משה רבנו, המנהיג שעומד בראש העם. משה מרגיש היטב אתגודל האחריות על כתפיו. כשהוא אומר, "מה תריבוני מדי, מה תנסון את השם?" הוא אינומבקר את העם מתוך מקום של מיתוק, אלא מתוך דאגה עמוקה ליציבות המחנה ולשמירתא ביחד.משה מבין שהשאלות והתלונות, אם לא יטופלו בתבונה, עשויות להפוך לאיום על עצם הקיוםהחברתי של העם. כשהוא צועק אל השם עוד מעט וסיקלוני, אפשר לחוש את הכאב והמתח העצוםשבו הוא נמצא.

זה לא פחד אישי של משה, אלא הדאגה של מנהיג שמבקש למנוע מפירוק המחנה.ואז מגיע קולו של הקדוש ברוך הוא. כאן תמונה נקודת המפנה של הסיפור. אם היינומצפים לכל שופט או נוזף, הפרשה מפתיעה אותנו בתגובה שמגיעה מתוך חמלה וחינוך.אין ויחר אף השם. אין נאומים על חוסר אמונה ואין עונש. במקום זאת השם מספקפתרון שמחזה גם את הביטחון הפיזי וגם את הקשר הרוחני. קח את המטה ועבור לפני העםוהקיט בצור ויצאו ממנו מים.

ואז מגיע משפט שממקד את כל המסר. הנני עומד לפניך שם עלהצור. אם השאלה שעלתה מתוך יאוש הייתה היש השם בקרבנו עם אין, התשובה האלוקית אינהבמילים אלא במעשה של נוכחות. הנני. השם אינו שופט את העם אלא מתייצב עבורו.ומתגלה לא כהורה נוזף אלא כהורה תומכך ואוהב שנמצא שם כדי לחזק. גם השם שניתןלמקום משא ומריבה משמש כזיכרון לרגע מורכב, אך לא כזה של כעס, אלא של התנסות.רגע שבו נבחן הקשר בין העם לקדוש ברוך הוא ונבנתה אמונה עמוקה יותר דרך התגלות שלחיים והצלה.

כשמשוים את רפידים לשאר חוויות במדבר, חטא העגל, חטא המרגלים,קורח, ההבדלים ניכרים לחלוטין. בעוד שבמקומות אחר